אברהם עומר (גרומר), נולד בקולומיה, אוקראינה. עלה לארץ ב- 1930. מלחין ומורה לחלילית. ניהל את "הספריה המרכזית למוסיקה" בתל אביב החל מ- 1956. מחבר שתי חוברות לימוד בשם "החלילית" א' וב', בהוצאת רנן, רמת גן, 1961 ועוד בספרית אונ. בר-אילן.

הוסיפה נגנית החלילית דרורה ברוק:

ספריית החוברות לחלילית של אברהם עומר הינה הגדולה ביותר שנכתבה לחלילית בארץ עד היום וכוללת למעלה מ- 50 חוברות שונות, חלקן חוברות ללימוד מיומנויות וחלקן מעין מקראות, דהיינו חוברות נגינה הכוללות רפרטואר משירי הארץ ומהרפרטואר העולמי לנגינה בחליליות. הוא היה מחלוצי המוסיקה העברית, מורה, מחנך, מלחין וממייסדי הספרייה המוסיקלית של תיאטרון הבימה והיה שותף לעריכת שירונים עבור מערכת החינוך. הקושי במציאת פרטים ביוגרפיים על אודותיו מעלה את השאלה מדוע אדם שהיה מעורב במשך כ-30 שנה באופן אינטנסיבי בעשייה החינוכית הממסדית, ושתוצריו נגעו באנשים רבים יותר מאשר תוצריהם של מלחינים ידועים, לא תועד כלל בין נושאי התרבות בתקופה? האם זה קשור לעובדה שקוטלג כאיש חינוך ולא כיוצר, או כאיש חינוך שעסק בתחומים קהילתיים רחבים כגון שירה, נגינה בחלילית ועוד.