פונאר

העתקת מילות השיר

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה! כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים, הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעוּ פֹּה מֵעֲבָרִים. אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ, דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר, לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא וְעִמּוֹ הָאוֹר. שֶׁקֶט, בְּנִי לִי, מַטְמוֹנִי לִי, אַל נִבְכֶּה בִּכְאֵב! כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה בִּכְיֵנוּ לֹא יָבִין אוֹיֵב, גַּם הַיָּם גְּבוּלוֹת וָחוֹף לוֹ, גַּם הַכֶּלֶא סְיָג וָסוֹף לוֹ – עֱנוּתֵנוּ זֹאת הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת, הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת. תּוֹר אָבִיב בָּא אֶל אַרְצֶךָ, לָנוּ סְתָו אָבֵל אוֹר גָּדוֹל בַּכֹּל זָרוּעַ, וּסְבִיבֵנוּ לֵיל. כְּבָר הַסְּתָו יַזְהִיב צַמֶּרֶת, הַמַּכְאוֹב יִגְבַּר, שַׁכּוּלָה הָאֵם נִשְׁאֶרֶת: בְּנָהּ הוּא בְּפּוֹנָאר. מֵי הַוִּילְיָה הַנִּכְבֶּלֶת כְּבָר יִשְּׂאוּ דָּכְיָם, זוֹעֲפִים קִרְעֵי הַקֶּרַח נִשָּׂאִים לַיָּם תְּמֻגַּר חֶשְׁכַת יָמֵינוּ, אוֹר גָּדוֹל יִזְרַח עָלֵינוּ, בּוֹא, פָּרָשׁ, עֲלֵה! בִּנְךָ קוֹרֵא, בִּנְךָ קוֹרֵא. שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, אַל בְּסַעַר, מַבּוּעֵי הַלֵּב! עַד אֲשֶׁר חוֹמוֹת תִּפֹּלְנָה, נֵאָלֵם בִּכְאֵב. אַל נָא, בְּנִי לִי, אַל תִּצְחַק נָא! לֹא עֵת צְחוֹק עַכְשָׁו: צַר הָפַךְ אֶת אֲבִיבֵנוּ לְעָלֶה בַּסְּתָו אַט יְפַךְ נָא הַמַּבּוּעַ: שֶׁקֶט, בֵּן רַחוּם! עִם הַדְּרוֹר יָשׁוּב גַּם אַבָּא נוּמָה, נוּמָה, נוּם. וּכְמוֹ וִילְיָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת, כְּאִילָן עוֹטֶה צַמֶּרֶת, עוֹד תִּזְכֶּה לְאוֹר בְּבוֹא הַדְּרוֹר, בְּבוֹא הַדְּרוֹר!שקט, שקט, בני נחרישה! כאן צומחים קברים, השונאים אותם נטעו פה מעברים. אל פונאר דרכים יובילו, דרך אין לחזור, לבלי שוב הלך לו אבא ועמו האור. שקט, בני לי, מטמוני לי, אל נבכה בכאב! כי בין כה וכה בכיינו לא יבין אויב, גם הים גבולות וחוף לו, גם הכלא סייג וסוף לו - ענותנו זאת היא בלי גבולות, היא בלי גבולות. תור אביב בא אל ארצך, לנו סתיו אבל אור גדול בכל זרוע, וסביבנו ליל. כבר הסתיו יזהיב צמרת, המכאוב יגבר, שכולה האם נשארת: בנה הוא בפונאר. מי הוויליה הנכבלת כבר ישאו דכיים, זועפים קרעי הקרח נישאים לים תמוגר חשכת ימינו, אור גדול יזרח עלינו, בוא, פרש, עלה! בנך קורא, בנך קורא. שקט, שקט, אל בסער, מבועי הלב! עד אשר חומות תפולנה, נאלם בכאב. אל נא, בני לי, אל תצחק נא! לא עת צחוק עכשיו: צר הפך את אביבנו לעלה בסתיו אט ייפך נא המבוע: שקט, בן רחום! עם הדרור ישוב גם אבא נומה, נומה, נום. וכמו ויליה המשוחררת, כאילן עוטה צמרת, עוד תזכה לאור בבוא הדרור, בבוא הדרור.
מילים: נוח וולקוביסקי, שמריהו (שמר'קה) קצ'רגינסקי
תרגום/נוסח עברי: אברהם שלונסקי
לחן: אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי)

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה!
כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים,
הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעוּ
פֹּה מֵעֲבָרִים.
אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,
דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,
לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא
וְעִמּוֹ הָאוֹר.
שֶׁקֶט, בְּנִי לִי, מַטְמוֹנִי לִי,
אַל נִבְכֶּה בִּכְאֵב!
כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה בִּכְיֵנוּ
לֹא יָבִין אוֹיֵב,
גַּם הַיָּם גְּבוּלוֹת וָחוֹף לוֹ,
גַּם הַכֶּלֶא סְיָג וָסוֹף לוֹ –
עֱנוּתֵנוּ זֹאת
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת,
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת.

תּוֹר אָבִיב בָּא אֶל אַרְצֶךָ,
לָנוּ סְתָו אָבֵל
אוֹר גָּדוֹל בַּכֹּל זָרוּעַ,
וּסְבִיבֵנוּ לֵיל.
כְּבָר הַסְּתָו יַזְהִיב צַמֶּרֶת,
הַמַּכְאוֹב יִגְבַּר,
שַׁכּוּלָה הָאֵם נִשְׁאֶרֶת:
בְּנָהּ הוּא בְּפּוֹנָאר.
מֵי הַוִּילְיָה הַנִּכְבֶּלֶת
כְּבָר יִשְּׂאוּ דָּכְיָם,
זוֹעֲפִים קִרְעֵי הַקֶּרַח
נִשָּׂאִים לַיָּם
תְּמֻגַּר חֶשְׁכַת יָמֵינוּ,
אוֹר גָּדוֹל יִזְרַח עָלֵינוּ,
בּוֹא, פָּרָשׁ, עֲלֵה!
בִּנְךָ קוֹרֵא,
בִּנְךָ קוֹרֵא.

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, אַל בְּסַעַר,
מַבּוּעֵי הַלֵּב!
עַד אֲשֶׁר חוֹמוֹת תִּפֹּלְנָה,
נֵאָלֵם בִּכְאֵב.
אַל נָא, בְּנִי לִי, אַל תִּצְחַק נָא!
לֹא עֵת צְחוֹק עַכְשָׁו:
צַר הָפַךְ אֶת אֲבִיבֵנוּ
לְעָלֶה בַּסְּתָו
אַט יְפַךְ נָא הַמַּבּוּעַ:
שֶׁקֶט, בֵּן רַחוּם!
עִם הַדְּרוֹר יָשׁוּב גַּם אַבָּא
נוּמָה, נוּמָה, נוּם.
וּכְמוֹ וִילְיָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת,
כְּאִילָן עוֹטֶה צַמֶּרֶת,
עוֹד תִּזְכֶּה לְאוֹר
בְּבוֹא הַדְּרוֹר,
בְּבוֹא הַדְּרוֹר!
שקט, שקט, בני נחרישה!
כאן צומחים קברים,
השונאים אותם נטעו
פה מעברים.
אל פונאר דרכים יובילו,
דרך אין לחזור,
לבלי שוב הלך לו אבא
ועמו האור.
שקט, בני לי, מטמוני לי,
אל נבכה בכאב!
כי בין כה וכה בכיינו
לא יבין אויב,
גם הים גבולות וחוף לו,
גם הכלא סייג וסוף לו -
ענותנו זאת
היא בלי גבולות,
היא בלי גבולות.

תור אביב בא אל ארצך,
לנו סתיו אבל
אור גדול בכל זרוע,
וסביבנו ליל.
כבר הסתיו יזהיב צמרת,
המכאוב יגבר,
שכולה האם נשארת:
בנה הוא בפונאר.
מי הוויליה הנכבלת
כבר ישאו דכיים,
זועפים קרעי הקרח
נישאים לים
תמוגר חשכת ימינו,
אור גדול יזרח עלינו,
בוא, פרש, עלה!
בנך קורא,
בנך קורא.

שקט, שקט, אל בסער,
מבועי הלב!
עד אשר חומות תפולנה,
נאלם בכאב.
אל נא, בני לי, אל תצחק נא!
לא עת צחוק עכשיו:
צר הפך את אביבנו
לעלה בסתיו
אט ייפך נא המבוע:
שקט, בן רחום!
עם הדרור ישוב גם אבא
נומה, נומה, נום.
וכמו ויליה המשוחררת,
כאילן עוטה צמרת,
עוד תזכה לאור
בבוא הדרור,
בבוא הדרור.




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (יידיש)   העתקת מילות השיר

 



שטילער, שטילער, לאָמיר שװײַגן,
קבֿרים װאַקסן דאָ.
ס´האָבן זײ פֿאַרפֿלאַנצט די שׂונאים:
גרינען זײ צום בלאָ...
ס´פֿירן װעגן צו פּאָנאַר צו,
ס´פֿירט קײן װעג צוריק,
איז דער טאַטע װוּ פֿאַרשװוּנדן
און מיט אים דאָס גליק...
שטילער, קינד מײַנס, װײן ניט, אוצר,
ס´העלפֿט ניט קײן געװײן;
אונדזער אומגליק װעלן שׂונאים
סײַ װי ניט פֿאַרשטײן.
ס´האָבן ברעגעס אױך די ימען,
ס´האָבן תּפֿיסות אױכעט צאַמען,
נאָר צו אונדזער פּײַן
קײן ביסל שײַן,
קײן ביסל שײַן...

פֿרילינג אױפֿן לאַנד געקומען, –
און אונדז האַרבסט געבראַכט.
איז דער טאָג הײַנט פֿול מיט בלומען, –
אונדז זעט נאָר די נאַכט.
גאָלדיקט שױן דער האַרבסט אױף שטאַמען, –
בליט אין אונדז דער צער;
בלײַבט פֿאַריתומט װוּ אַ מאַמע -
ס´קינד גײט אױף פּאָנאַר.
װי די װיליע אַ געשמידטע –
ט´אױך געיאָכט אין פּײַן, –
ציִען קריִעס אײַז דורך ליטע
איצט אין ים אַרײַן.
ס`װערט דער חושך װוּ צערונען,
פֿון דער פֿינצטער לײַכטן זונען –
רײַטער קום געשװינד, –
דיך רופֿט דײַן קינד,
דיך רופֿט דײַן קינד,
דיך רופֿט דײַן קינד.

שטילער, שטילער, ס´קװעלן קװאַלן
אונדז אין האַרץ אַרום,
ביז דער טױער װעט ניט פֿאַלן
זײַן מיר מוזן שטום.
פֿרײ ניט, קינד, זיך, ס´איז דײַן שמײכל
איצט פֿאַר אונדז פֿאַרראַט,
זען דעם פֿרילינג זאָל דער שׂונא,
װי אין האַרבסט אַ בלאַט.
זאָל דער קװאַל זיך רויִק פֿליסן,
שטילער זײ און האָף...
מיט דער פֿרײַהײט קומט דער טאַטע,
שלאָף זשע, קינד מײַנס, שלאָף.
װי די װיליע אַ באַפֿרײַטע,
װי די בײמער גרין-באַנײַטע
לײַכט באַלד פֿרײַהײַטליכט
אױף דײַן געזיכט, אױף דײַן געזיכט.


 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת מורן 
ליווי: תזמורת חיל חינוך
שנת הקלטה: 1996
מקור: יד ושם
הקלטות נוספות

על השיר

ביצועים נוספים:


את המנגינה לשיר כתב אלכסנדר תמיר, אז אלק וולקוביסקי, בהיותו בן 11 בגטו וילנה. מאוחר יותר התאים שמריהו קצ'רגינסקי את המילים ללחן. בתוכנית "שרתי לך ארצי" (שנות השבעים) סיפר תמיר את נסיבות חיבור השיר. ברבות השנים בוצע השיר ביידיש על ידי סידור בלרסקי ועל-ידי חוה אלברשטיין, ובעברית על ידי צילה דגן, דורית ראובני ואמנים נוספים. 


בהקראת השיר הזה סיים גדעון האוזנר את נאום הקטיגוריה במשפטו של אדולף אייכמן. 


משה הוך, "קולות מתוך החושך: המוסיקה במחנות ובגטאות בפולין", הוצאת יד ושם (ירושלים, תשס"ב), עמ' 217 - 218: 

באפריל 1943 נערכה בגטו וילנה תחרות מוסיקה שאחד ממשתתפיה היה אלכסנדר וולקוביסקי, לימים תמיר, בנו של הרופא נוח וולקוביסקי. אלכסנדר היה אז בן 11 ולתחרות הגיש יצירה לפסנתר פרי עטו, "פיאנו" שמה. המתחרים האחרים היו מוסיקאים מקצועיים ובהם וולף בקר, המנצח וולף דורמשקין והמלחין מיכאל וקסלר.
 
אלכסנדר זכה בפרס הרביעי – הישג עצום לילד בן 11. מתחילה לא התכוון אלכסנדר לכתוב יצירה קולית, ורק לאחר התחרות כתב אביו בית אחד של שיר בפולנית ""cicho cicho (שקט שקט) שמו. את הבית הזה תרגם המשורר קצ'רגינסקי ליידיש ואף הוסיף שני בתים משלו.
 
בתחילה שרה את השיר הפרטיזנית קיילה קריצ'בסקי בערב הרצאתו של קצ'רגינסקי "וילנה בספרות היהודית". לאחר מכן שרו את השיר בקביעות הזמר אקסלרוד וזמרי מקהלת גטו וילנה, בניצוחו ובעיבודו של אברהם סלפ. עוד בגטו תורגם השיר לרוסית בידי ר' גלין ובארץ תרגם אותו אברהם שלונסקי לעברית.

צפו בסרטה התיעודי של רחלי שוורץ, "פונאר" (2002), בהשתתפות המלחין השב לעיר הולדתו ולנסיבות הלחנת השיר.

בעקבות הסרט התפרסמה בעיתון "הארץ" הכתבה "אל תזכירו לפסנתרן" (3.4.2002), ובה מגולל סיפור זיהוי המלחין וכן סיפור הולדת השיר באופן כזה שמציג אפלוליות לגבי חלקו של תמיר בחיבור השיר; כיוון שכבר בשנות השבעים סיפר תמיר כי הוא המלחין (ר' למעלה קישור ל"שרתי לך ארצי"), כנראה שרק מאוחר יותר הצניע את חלקו, ובכל מקרה – המעורבים בכתבה כנראה לא הכירו את התוכנית שבה סיפר תמיר על השיר.


הסברים:

ויליה = נהר נריס (Neris)


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים: עיבוד למקהלה  

עיבוד מאת: שלמה עומר




תמונות  




צילם יואב בלינסקי בעת ביקור במקום באוגוסט 2023
תגיות




עדכון אחרון: 10.09.2023 16:05:46


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: