שְׁלוּמִיאֵל הַגֹּלֶם קוֹרְאִים לִי הַגִּידוּ בְּמָטוּתָא מָה מְצָאתֶם בִּי כִּי כָּל הָעוֹלָם מִתְלוֹצֵץ בִּי מְדַכֵּא אֶת נִשְׁמָתִי וְגַם יָעֵזּוּ לְדַבֵּר שְׁקָרִים עֲלִילָה מְגֻנָּה עָלַי מַעֲלִילִים הִנְּנִי מְגַמְגֵּם כָּכָה הֵם אוֹמְרִים וָאי וָאי לְמַזָּלִי בֹּקֶר צָהֳרַיִם וְעַרְבַּיִם כָּלוּא אֲנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים מִשּׁוּם שֶׁבַּחוּץ הַחֶנְוָנִים אוֹרְבִים לִי בַּמִּסְתָּרִים לִפֹּל בְּפִי חֶנְוָנִים לֹא עֲלֵיכֶם עוֹבְרֵי דְּרָכִים כּ... כּ... כֶּסֶף הֵם מְבַקְּשִים אוֹי אֲבוֹי לְמַזָּלִישלומיאל הגולם קוראים לי הגידו במטותא מה מצאתם בי כי כל העולם מתלוצץ בי מדכא את נשמתי וגם יעזו לדבר שקרים עלילה מגונה עליי מעלילים הנני מגמגם ככה הם אומרים ואי ואי למזלי בוקר צהריים וערביים כלוא אני בחדרי חדרים משום שבחוץ החנוונים אורבים לי במסתרים ליפול בפי חנוונים לא עליכם עוברי דרכים כ.. כ... כסף הם מבקשים אוי אבוי למזלי