אֶח, עֲרָבָה, לֹא נִשְׁכַּחַת עֲרָפֶל וְאָבָק כְּפוֹר וּפַחַד. אֵיפֹה הַסּוֹף שֶׁל דְּרָכֶיךָ... עֲרָבָה תֶּאֱסֹף אֶת כְּנָפֶיךָ. שָׁם סוּפַת אָבָק שׁוֹעֶטֶת עַל פְּנֵי שְׂדוֹת הַקֶּטֶל מִסָּבִיב הָאֵשׁ לוֹהֶטֶת שׁוֹרְקִים כַּדּוּרִים. אֶח, עֲרָבָה, לֹא נִשְׁכַּחַת עֲרָפֶל וְאָבָק כְּפוֹר וּפַחַד. עָף הָעוֹרֵב אִישׁ צוֹנֵחַ רֵעֲךָ הָאוֹהֵב שָׁב אֵלֶיהָ. דֶּרֶך מִתְפַּתֶּלֶת הָלְאָה אָבָק עָף לְמַעְלָה אֲדְמָתִי עָשָׁן עָטְפָה לָהּ כְּאֶרֶץ זָרָה. אֶח, עֲרָבָה, לֹא נִשְׁכַּחַת עֲרָפֶל וְאָבָק כְּפוֹר וּפַחַד. עַל הַשִּׁיטָה אוֹר זוֹרֵחַ מְחַכָּה בַּבִּקְתָה אֵם הָרֵעַ. וְהָעֲרָבָה תִּשְׁטֹף לָהּ בְּדֶרֶךְ אֵין סוֹף לָהּ. אַחֲרֵינוּ תַּעֲקֹבְנָה עֵינַיִם טוֹבוֹת. אֶח, עֲרָבָה, לֹא נִשְׁכַּחַת עֲרָפֶל וְאָבָק כְּפוֹר וּפַחַד. שֶׁלֶג וָקֹר, שְׁמוֹת אֲחֵינוּ, שֶׁלָנֶצַח נִזְכֹּר בִּדְרָכֵינוּ.אֶח, ערבה, לא נשכחת ערפל ואבק כפור ופחד. איפֹה הסוף של דרכיךָ... ערבה תאסוף את כנפיךָ. שם סופת אבק שועטת על פני שדות הקטל מסביב האש לוהטת שורקים כדורים. אֶח, ערבה, לא נשכחת ערפל ואבק כפור ופחד. עף העורב איש צונח רעך האוהב שב אליה. דרך מתפתלת הלאה אבק עף למעלה אדמתי עשן עטפה לה כארץ זרה. אֶח, ערבה, לא נשכחת ערפל ואבק כפור ופחד. על השיטה אור זורח מחכָּה בַּבקתה אֵם הרֵעַ. והערבה תשטוף לה בדרך אין סוף לה. אחרינו תעקובנה עינים טובות. אֶח, ערבה לא נשכחת ערפל ואבק כפור ופחד. שלג וָקור, שמות אחינו, שלנצח נזכור בדרכינו.