מילים

אֵל חָנַן מֵי עָנָן
שָׂדֶה וּשְׁדֵמָה
יִרְוָיוּ יִשְׁתָּיוּ
אָדָם וּבְהֵמָה

יָפוּחַ הָרוּחַ
יֶהֱמֶה כְּכִנּוֹר
יִתְגּוֹלֵלוּ יִתְבּוֹלֵלוּ
מַיִם בַּצִּנּוֹר

הַשֶּׁמֶשׁ כְּאֶמֶשׁ
יָלִין צָהֳרַיִם
בָּלָעוּ מָלָאוּ
הֶעָבִים מַיִם

יָרִיקוּ יַשִּׁיקוּ
זִרְמֵי מֵי עָבוֹת
יַטִּיפוּ יָעִיפוּ
גֶּשֶׁם נְדָבוֹת

הַבָּרָק אוֹר זָרַק
תֵּבֵל חָוָרָה
יִרְעַם קוֹל, יְחוֹלֵל כֹּל
אֶרֶץ נִשְׂעָרָה

מִזַּעַם הָרַעַם
אַל תִּרְאִי אֲדָמָה
כִּי בְּרָכָה חָצָבָה [?]
לְעֵדֶן שְׁמָמָה

מֵי עָנָן אֵל חָנַן
אחי וָתֶלֶם [?]
יִרְוָחוּ יִשְׂמָחוּ
יָשִׁיש וָעֶלֶם

על השיר

הטקסט נכלל בסיפור "בדרך בצאתי", נדפס (תחת שם המחבר וולף יעבץ) בקובץ "כנסת ישראל" (כרך ראשון, תרמ"ו 1886), עמ' 687 (ראו את הספר כולו  סרוק בגוגל ספרים). 

לא ידוע לנו הלחן בו זומר השיר. נשמח לקבלו. הטקסט נכלל גם בחוברת "הזמיר" בעריכת נוח פינס (לפחות במהדורת 1903), אך בחוברת התווים ("טעמי זמרה") הנלווית לא אותרו תווים לשיר.

כותב אוריאל אופק על שירי זאב יעבץ (ספרות הילדים העברית 1900-1948, עמ' 134):

חינם וסגולתם הלירית מחפים על הארכנות והחזרות היתרות הפוגעות בכמה מהם, ואין תימה שאחדים מהם היו לשירי עם מולחנים (ביניהם: "גשם נדבות", "בניכר", "ראש השנה לאילנות"). 

מתוך "המתנכרה" מאת אברהם יצחק אייזנברג (פלונסק תרע"ב 1912), פרק 16, הובא ב"חדשות בן עזר" מס' 148:

הימים ימי סגריר... עדת פעוטים יחפים, שמכנסיהם מופשלים ומוגבהים למעלה מברכיהם, עומדים במקוה מים ורגליהם משכשכות ומתיחות [ומטיחות? ומתיזות?] זרם מים על עצמם רוקדים ומכרכרים ומפזזים בגיל וצחוק ושרים:

”אל חנן, מי ענן, שדה ושדמה, רויו, ישתיו אדם ובהמה."

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם