אִם זוֹמֵם הַצּוֹרֵר לְאַבֵּד וּלְמַגֵּר
לְהַשְׁמִיד אֶת עַמֵּנוּ מֵעַם
אַל נִירָא, אַל נֵחַת, כִּי חַיֵינוּ לָעַד
וְלָנֶצַח עַמֵּנוּ קַיָּם
לֹא יַצְלִיחַ הָמָן, אִם רוּחֵנוּ אֵיתָן
וּרְצוֹנֵנוֹ, אִם עַז הוּא כַּצּוּר
נִתְלַכֵּד כְּאֶחָד לֹא נֻשְׁמַד לֹא נֹאבַד
וְנִתְלֶה אֶת הָמָן הָאָרוּראם זומם הצורר לאבד ולמגר
להשמיד את עמנו מעם
אל נירא, אל נחת, כי חיינו לעד
ולנצח עמנו קיים
לא יצליח המן, אם רוחנו איתן
ורצוננו, אם עז הוא כצור
נתלכד כאחד לא נושמד לא נאבד
ונתלה את המן הארור
מילים: לא ידוע
לחן: נסים נסימוב
|
עמוס רודנר, תמר רודנר  |
על השיר
שיר פנימי של קיבוץ גבעת ברנר, בלחן "עד מתי ספנים".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 28.04.2022 00:27:35
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם