האווזה ואפרוחיה (לחן לא ידוע 1)

פָּרְשָׂה אַוְזָה שְׁתֵּי הַכְּנָפַיִם, הִדְלִיקָה אֵשׁ עַל הַכִּירַיִם; גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע! אֵשׁ עַל הַכִּירַיִם. נָתְנָה אַוְזָה אֶל כָּל צַלַּחַת דַּיְסָה חַמָּה – וְהִיא רוֹתַחַת; גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע! חַמָּה – וְהִיא רוֹתַחַת. הָאֶפְרוֹחִים אָכְלוּ, שָׂבָעוּ וּבְמָחוֹל כֻּלָּם יָצָאוּ; גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע, גַּע! וּבְמָחוֹל יָצָאוּ.פרשה אווזה שתי הכנפיים, הדליקה אש על הכיריים; גע, גע, גע, גע, גע, גע, גע! אש על הכיריים. נתנה אווזה אל כל צלחת דייסה חמה – והיא רותחת; גע, גע, גע, גע, גע, גע, גע! חמה – והיא רותחת. האפרוחים אכלו, שבעו ובמחול כולם יצאו; גע, גע, גע, גע, גע, גע, גע! ובמחול יצאו.