הבה נטיילה שולה

הָבָה נְטַיֵּלָה שׁוּלָה בַּשָּׂדוֹת וּבַגַּנִּים נִתְגַּלְגֵּלָה עַד מְטוּלָה נְקַפֵּץ עַל פְּנֵי הָרִים וַעֲמָקִים (בביצוע: וַאֲבָנִים) רוּחַ צַח יִשַּׁק פָּנֵינוּ שְׁטוּף אוֹרָה כָּל הַיְּקוּם מָה הִיא דֶּרֶך כִּי תַּלְאֵנוּ הֵן אָבִיב קוֹרֵא לְהִתְנַעֵר, לָקוּם עִם רִינַת צִפּוֹר נָקִיץ שֶׁמֶשׁ תְּכֵלֶת רוֹם יְלַבְלֵב יָשִׁיר כָּל צִיץ זִיו יִזְרַח בְּכָל מָקוֹם אָנָא תְּנִי יָדֵךְ לִי שׁוּלָה נְטַיֵּלָה יוֹם וָלֵיל מִ"גְּבוּלוֹת" וְעַד "מְטוּלָה" בְּאַרְצִי שֶׁלִּי זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵלהבה נטיילה שולה בשדות ובגנים נתגלגלה עד מטולה נקפץ על פני הרים ועמקים רוח צח יישק פנינו שטוף אורה כל היקום מה היא דרך כי תלאנו הן אביב קורא להתנער, לקום עם רינת ציפור נקיץ שמש תכלת רום ילבלב ישיר כל ציץ זיו יזרח בכל מקום אנא תני ידך לי שולה נטיילה יום וליל מ"גבולות" ועד "מטולה" בארצי שלי זו ארץ ישראל

אברהם ברושי חיבר את השיר בעת שחיזר אחרי אשתו לעתיד שולה. השיר נדפס ב1946 והוגדר "סוינג עברי". בשנת 1948 הקליט אותו פרדי דורה. גם יפה ירקוני הקליטה את השיר. ראו את התווים כפי שנדפסו בעיתון "קולנוע" (19.10.1950) מודבקים למחברת מס' 1 של מאיר נוי (עמ' 115). 

ביצוע נוסף": ששי קשת  עם דורון מזר ושרון חזיז ובליווי תזמורת הטיילת של תל אביב (מתוך תכנית הטלוויזיה "אולי עוד לא נגמר", יום העצמאות תשנ"א).

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 115 הד' [סדרת מחברות עם תווים] 1

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 115 הד' [סדרת מחברות עם תווים] 1