מילים: חנה סנש
לחן: דוד זהבי הלחנה: 29.10.1945
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
שמעון ישראלי 
ניצוח: אריה לבנון
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 20.10.1964
שמעון ישראלי הקליט את השיר גם בעיבוד אחר בתקליט "שירי סתיו".
נכלל בתקליטור: סתם יום של חול: האוסף המשולשמתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
להקת רון-עמי 
שנת הקלטה: 6.11.1961
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתרמה סמסונוב (וייץ) 
שנת הקלטה: 1954
זו ההקלטה המוקדמת ביותר המוכרת לשיר
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתרמה סמסונוב (וייץ) 
ניצוח: לסלו רוט
ליווי: תזמורת "שבת אחים"
שנת הקלטה: 1970 בערך
מתוך מופע פומבי "שבת אחים".
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתיפה ירקוני 
ניצוח: מרק לברי
שנת הקלטה: 1957
נכלל בתקליט: מלחינים בישראל: דוד זהבי
  בתקליט מלווים:  נגינה: תזמורת "הד ארצי"
מקהלת קול-ישראל לנוער 
מרים אביגל (ליאון) 
ליווי: הלהקה העממית של קול-ישראל
שנת הקלטה: 1961
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
תלמידי בית הספר במעגן-מיכאל  ביצוע:
מירה זכאי  ביצוע:
יונית שקד-גולן 
שנת הקלטה: 2003
מתוך ערב מחווה לדוד זהבי במסגרת פסטיבל "צלילים במדבר", 26.12.2003.
חני ריקרדו  ביצוע:
חגי רחביה  ביצוע:
דנדי (דן) ידין  ביצוע:
מרים לויטין 
מקור: קלטת ביתית-הומרה בארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
מקהלת קולות הכפר 
ילדי גן - כפר ויתקין 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
שם השיר בכתב היד של חנה סנש "הליכה לקיסריה". בכתב היד של דוד זהבי: "בחוף קיסריה", וכך נדפס בשירונו.
מתוך ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 316:
דוד זהבי סיפר כי הוציא את הטקסט מתוך ספר שירים של חנה סנש והלחין אותו בשנת 1945. הפיץ את השיר בעצמו כשלימד אותו בהתיישבות העובדת ובכינוסים של "הנוער העובד".
אולם המידע שמביא עפר גביש סותר את העדות הזו ומגולל את סיפור גילוי השיר [נערך על-ידי זֶמֶרֶשֶׁת]:
ב-1945 וגם לפני כן לא יצא שום ספר של חנה סנש, וכלל לא ידעו שהיא כתבה. ראובן דפני הביא לטבנקין פתק שנתנה לו סנש רגע לפני שיצאה לעבור את הגבול להונגריה ובו השיר "אשרי הגפרור" [קראו שם את הסיפור המלא – זֶמֶרֶשֶׁת]. טבנקין התרגש ומסר את הפתק למשה ברסלבסקי, כנראה במסגרת הכנת חוברת זכרון לחנה סנש (אולי מכאן טעותו של זהבי בעדות הנ"ל).
ברסלבסקי אמר שלא ייתכן שמי שכתבה שיר כזה לא כתבה עוד ויצא לחפש. הוא נסע לשדות ים וביקש דברים נוספים שכתבה. הם לא הבינו על מה הוא מדבר. "לא ידענו שחנה כותבת" יגידו לי בשדות ים. לבסוף מצא את בני, שהיה אז אחראי על המכבסה, ובני אמר לו שלפני שנסעה חנה לשליחותה הייתה צריכה לפנות את חדרה ואת הדברים נתנה למשמרת אצלו במכבסה (המקור – שיחות שלי עם בני). אבל גם בני לא ידע על שום שירים נוספים. הם הלכו למזוודה שהשאירה חנה (במכבסה או אצל חברה שקיבלה את הדברים מבני) ומצאו שתי חבילות, האחת בהונגרית והאחת בעברית. שם היה אוצר אדיר של יצירה עם כל מה שאנו מכירים היום מכתביה של חנה סנש. בין השאר היה חבוי גם "הליכה לקיסריה".
נמצאו כמה נוסחים לשיר והתקיים ויכוח גדול סביב אותנטיות הנוסחים השונים. במהלך הוויכוח עלתה אפילו טענה שלא סנש כתבה את השיר אלא העתיקה אותו ושינתה. כיום ברור שהיא זו שכתבה ופשוט שמרה על הגרסאות שבתהליך הכתיבה.
הנוסח שפורסם ראשון (אוגוסט 1945) היה בביטאון שנקרא "ים":
זהו הנוסח שנמצא ביומנה של סנש, אך הוא אינו האחרון שכתבה. בטרם יצאה לשליחות העתיקה שירים שונים למחברת נפרדת בשם "ללא שפה." היא נתנה את המחברת לחברה (במקורות מסוימים נכתב שהיא מקיבוץ חצור, אך ייתכן שבעת מסירת הדברים הייתה עדין חברת שדות ים ולאר מכן עברה לחצור. די ברור לי מכל התחקירים שהמחברת נמצאה בשדות ים) ושם מופיע השיר בגרסה הידועה לנו. כנראה שזו המחברת שמצא ברסלבסקי במכבסה (או מתחת למיטת החברה) בשדות ים.
ברסלבי הביא את שני השירים לדוד זהבי, חבר קיבוצו נען, שהלחין אותם – כפי שאכן מסופר – בהינף קולמוס (ראשון "אשרי הגפרור" וכעבור יומיים "הליכה לקיסריה").
המידע שהבאתי נאסף משיחות שלי בקיבוץ שדות ים, שיחות עם דפנה זהבי (כלתו של המלחין), עם בנו של גיורא סנש (אחיה של חנה), מקריאה במספר אתרים, מצפייה בראיונות מצולמים ובאחרונה מקריאה בספרו של מוטי זעירא "כמו קול של הלב" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 116-117).
בנוסח טקסט מועתק (מנוקד) בכתב יד בארכיון דוד זהבי, הנוסח הוא המוכר לנו למעט המילה "ייגמר" שעדיין רשומה "ייפסק", מחוקה ומוחלפת ב"ייגמר". אפשר ששינוי זה נערך בידי זהבי עצמו. בנוסח זה המילה "אלי" רק פעם אחת, ונראה שההכפלה אכן מאת זהבי. הכותרת: בחוף קיסריה.
השיר נדפס עם תווים בעיתון "במעלה" בתאריך 15.11.1946.
השיר המולחן נכלל (לצד "אשרי הגפרור") במחזה "הסנה הבוער" מאת אהרון מגד (1954).
ביצועים נוספים:
- ליאון ליסק (Leon Lissek) בליווי התזמורת הסימפונית הישראלית
- נתנאלה בעיבוד יצחק גרציאני (1975)
- צילה דגן
- עפרה חזה (סרטון)
- הגבעטרון
- יהורם גאון
- האחים והאחיות
- נחמה הנדל
- שולי נתן עם בנות מסילות
- גלי עטרי, מזי כהן ונורית עטרי
- חבורת רון-מיתר
- חווה אלברשטיין
- ריקי מנור בעיבוד שרה שוהם
- ששי קשת
- יוני רכטר
- אריק סיני
- מקהלת Zemel
- הברירה הטבעית (סרטון)
- דפנה זהבי והלל זהבי בעיבוד ערן זהבי (באתר "שירה עובדת"; יש ללחוץ על כפתור ההשמעה)
- אברהם פררה
- שלמה גרוניך ובן ארצי
- "הכל עובר חביבי" והתזמורת הפילהרמונית
- חיילי צבא אוקראינה בבאבי-יאר (2023)
- נועה קירל (מצעד החיים תשפ"ד 2024, סרטון)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
הפרסום הראשון של התווים כפי שנדפס בעיתון "במעלה".
מקור: "מחברות מאיר נוי", עמוד 41 הד' [סדרת מחברות עם תווים] 1
תיווי: הלל אילת