בָּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בָּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ זֶה הַיּוֹם הוּא לָנוּ קֹדֶשׁ, בּוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמַח הַקֻּפְסָה הַיּוֹם נִפְתַּח. אַתְּ קֻפְסָה, אַתְּ קֻפְסָתֵנוּ הַגּוֹאֶלֶת אַדְמָתֵנוּ, אַתְּ מַרְבָּה שָׂדוֹת בַּכְּפָר, אִילָנוֹת בַּגַּיְא, בָּהָר. צִיל-צִיל-צְלִיל – פְּרוּטָה דּוֹפֶקֶת פִּתְחוּ-לִי – בְּקוֹל צוֹעֶקֶת, פִּתְחוּ-לִי אֶת הָאֶשְׁנָב בַּכְּרָמִים אֶאֱרֶה עֵנָב. אַתְּ קֻפְסָה... וַאֲנִי אֶהְיֶה שִׁבֹּלֶת הַנּוֹתֶנֶת קֶמַח סֹלֶת, וַאֲנִי, קוֹרְאָה שְׁנִיָּה, בַּגִּנָּה עַגְבָנִיָּה. אַתְּ קֻפְסָה... כְּבָר פָּתַחְנוּ, צְאֶינָה, צְאֶינָה, אַדְמָתֵנוּ לֵכְנָה קְנֶינָה, פַּרְדֵּסִים, כְּרָמִים, שָׂדוֹת. רַב-שָׁלוֹם לְהִתְרָאוֹת! אַתְּ קֻפְסָה...בא ראש חודש, בא ראש חודש זה היום הוא לנו קודש, בו נגילה ונשמח הקופסה היום נפתח. את קופסה, את קופסתנו הגואלת אדמתנו, את מרבה שדות בכפר, אילנות בגיא, בהר. ציל-ציל-צליל - פרוטה דופקת פתחו-לי - בקול צועקת, פתחו-לי את האשנב בכרמים אארה ענב. את קופסה... ואני אהיה שיבולת הנותנת קמח סולת, ואני, קוראה שניה, בגינה עגבניה. את קופסה... כבר פתחנו, צאינה, צאינה, אדמתנו לכנה קנינה, פרדסים, כרמים, שדות. רב-שלום להתראות! את קופסה...