הִשְׁתַּלְּבוּ כְּבָר הַיָּדַיִם
בְּחִשּׁוּל אֵיתָן שֶׁל בְּרִית,
תְּרוּעַת גִּיל עַל הַשְּׂפָתַיִם –
הוֹרָה זֹאת הִיא חַיָּלִית.
לְהוֹרָתֵנוּ קֶצֶב לֶכֶת,
קוֹל תֻּפִּים בָּהּ מְהַדְהֵד,
כַּלַּבָּה הִיא מִשְׁתַּפֶּכֶת,
הַמַּעְגָל – מַחְנֶה צוֹעֵד.
יֵש רוֹקֵד אָדָם שָׂבֵע
מִן הָאֶפֶס עַד הַסְּתָם;
פֹּה רוֹקֵד רַק אָח עִם רֵעַ,
שָׁר הַנֹּעַר, רָן הַדָּם.
לְהוֹרָתֵנוּ...
יֵשׁ אָדָם בּוֹדֵד בַּחֶלֶד,
לוֹ רִקּוּד שֶׁל שִׁמָּמוֹן;
פֹּה רוֹקְדִים בַּרְזֶל וָפֶלֶד,
הָרוֹבֶה וְהַכִּידוֹן!
לְהוֹרָתֵנוּ...