מילים: נח רוזנבלום
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: נח זאלודקובסקי, עממי חסידי כתיבה: תרנ"ח
|
מקהלת הילדים על שם צדיקוב 
עיבוד: יצחק (זיקו) גרציאני
ניצוח: יצחק (זיקו) גרציאני ליווי: תזמורת הבידור של קול ישראל שנת הקלטה: 2.5.1963 ביצוע לא שלם מתוך מחרוזת הממשיכה ב"הוי ערש מולדת". נכלל בתקליט: אנו נהיה הראשונים: שירי העליות הראשונות. תקליט 2. |
תזמורת קול ישראל 
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 7.7.1951
תזמורת קול ישראל הקליטה את השיר בעוד שני עיבודים מאת מרק לברי ומאת משה לוסטיג.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתאפרים די-זהב (גולדשטיין) 
שנת הקלטה: שנות ה-50
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אפרים די-זהב (גולדשטיין) 
ניצוח: לא ידוע
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 7.7.1952
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת האקדמיה  ביצוע:
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב  ביצוע:
מקהלת רינה  ביצוע:
אסתי סולקין, עדי סולקין, עידית סולקין, ורד רוט  ביצוע:
קהל מסיבת סיום סדנת ראש פינה 
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 6
בית יד לבנים, רחובות, 23.5.08
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
ילדי כפר-עציון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.
ביצועים נוספים:
- בתי ספר מנגנים עם הפילהרמונית (70 למדינה, 2018)
- מקהלת צה"ל ותזמורת צה"ל (בעיבוד גרציאני, שונה מבאתר)
המילים נדפסו לראשונה ב"האשכול", סיוון תרנ"ח. בתכנית הראשונה מסדרת "שרתי לך ארצי" התראיין בנו של זלודקובסקי, ד"ר שאול זָלוּד, וסיפר הולדת השיר. בהמשך הוא גם מבצע אותו כפי שלמדוֹ מאביו (בשינויים קלים ביחס לנוסח הנפוץ).
הלחן הוא עיבוד של הניגון החסידי "שאו שערים ראשיכם", ע"פ יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", עמ' 120. הניגון הוא ניגון רל"ח (238) בספר ניגוני חב"ד. לפי מקור זה, הניגון היה מושר אצל חזני ליובאוויטש בפסוקי מלכיות של תפילת מוסף ראש השנה.
על פי יששכר פאטר, "מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992), עמ' 281, חובר הלחן לכבוד הוועידה הראשונה של חובבי ציון, שאורגנה על ידי ד"ר יהודה לייב פינסקר בקטוביץ בשנת 1884.
מבאר מיכה נצר (נ' 1930, רחובות):
רוכב ערבות = רוכב עננים, כינוי האל היהודי. הבעל הכנעני מכונה רוכב ערפות.
חרב יונה = ביטוי זה מופיע אצל הנביא ירמיהו בלבד, וגם פרשני המקרא התלבטו בשאלת משמעותו: יש אומר כי שורש "יונה" הוא "יין" (חרב שיכורה) ויש אומר "ינא" (הונאה). כך או כך הכוונה היא לחרב אכזרית.
עוד על השיר:
- פרטים נוספים על השיר הופיעו באתר העמותה למורשת הזמר העברי (קישור לארכיון האתר)
- קראו על השיר גם בכתבה מאת אליהו הכהן "שובו, שובו ממרחקים: גלגוליו של השיר 'שאו ציונה נס ודגל'" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת": חלק א' (25.4.20), חלק ב' (1.5.20)
- פרודיה על השיר באותו לחן בביצוע רביעיית מועדון התיאטרון
ביצוע נוסף:
- ישראל דיין מתוך מחרוזת תקומה והעפלה 2022
לחנים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.