עִם חֲלוֹמִי וְעִם סוֹדִי נִשְׁאַרְתִּי עֲרִירִי אֵלִי הַהִפְרַזְתִּי לְהַאֲמִין בִּי וּבְשִׁירִי? יָדַעְתִּי: מוֹת אָמוּת, וְאִישׁ מוֹתִי לֹא יְבַכֶּה מִנִּי עֲרָפֶל עַל גַּלִּי לֹא יֵרָאֶה כּוֹכָב מְפַכֶּה שְׁנֵי סוּסִים קוֹדְרִים וַעֲיֵפִים יִמְשְׁכוּ אֲרוֹנִי וְצָהֲלוּ נְכֵאִים, וְגֶּשֶׁם טוֹרֵד יָרַד בְּיוֹם אוֹנִי הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר הִפְרִיז עַל חֲלוֹמוֹת נִדָּחִים אַךְ הִנֵּה מָחָר וְחַיָּיו וּצְלִילִים חֲסָל! וּכְבָר נִשְׁכָּחִיםעם חלומי ועם סודי נשארתי ערירי אלי ההפרזתי להאמין בי ובשירי? ידעתי: מות אמות, ואיש מותי לא יבכה מני ערפל על גלי לא ייראה כוכב מפכה שני סוסים קודרים ועייפים ימשכו ארוני וצהלו נכאים, וגשם טורד ירד ביום אוני היה אחד אשר הפריז על חלומות נידחים אך הנה מחר וחייו וצלילים חסל! וכבר נשכחים