בְּבּוּכָרָה הַיָּפָה
בְּעִירִי בְּרוּכַת הַשֶּׁמֶשׁ
חֶרֶב הַמִּשְׁפָּט שְׁלוּפָה
חֶרֶב הַמִּשְׁפָּט הוֹ
כָּאן בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר
הָאֱמֶת תָּצוּף כַּשֶּׁמֶן
תְּנוּ הֵידָד לוֹ לָאֵמִיר
לָאֵמִיר הֵידָד
שְׁנֵי אַחִים
רָבִים
אוֹדוֹת
הַסִּיר
הָאֵמִיר
אֶת רֹאשׁ שְׁנֵיהֶם
הֵסִיר
וְהַסִּיר הוּא הָ
אָסִיר שֶׁל הָאֵמִיר
הוֹ
אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר
כִּי אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאֵמִיר
אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר
כִּי אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאֵמִיר
מַה קָּשֶׁה לוֹ בִּמְעוֹנוֹ
וּבַחֲדָרָיו אֵין נַחַת
אֶלֶף יֵשׁ בְּהַרְמוֹנוֹ
וְחַיָּיו קָשִׁים הוֹ
אַךְ מוּכָן הוּא עַל עַצְמוֹ
עוֹד אַלְפַּיִם רֹאשׁ לָקַחַת
כִּי אוֹהֵב הוּא אֶת עַמּוֹ
בְּעִיקָר נָשִׁים
יוֹם אֶחָד
עָרַף
אֶת רֹאשׁ
הָאָב
וְאֶת בַּת
זְקוּנָיו
לָקַח
אֵלָיו
בַּל תִּסְבֹּל
הָאֻמְלָלָה
חֶרְפַּת רָעָב
הוֹ
אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר
כִּי אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאֵמִיר
אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר
כִּי אֱמֶת וָצֶדֶק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הָאֵמִירבבוכרה היפה
בעירי ברוכת השמש
חרב המשפט שלופה
חרב המשפט הו
כאן בשערי העיר
האמת תצוף כשמן
תנו הידד לו לאמיר
לאמיר הידד
שני אחים
רבים
אודות
הסיר
האמיר
את ראש שניהם
הסיר
והסיר הוא ה
אסיר של האמיר
הו
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
מה קשה לו במעונו
ובחדריו אין נחת
אלף יש בהרמונו
וחייו קשים הו
אך מוכן הוא על עצמו
עוד אלפיים ראש לקחת
כי אוהב הוא את עמו
בעיקר נשים
יום אחד
ערף
את ראש
האב
ואת בת
זקוניו
לקח
אליו
בל תסבול
האומללה
חרפת רעב
הו
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אזרחים פצחו נא בשיר
כי אמת וצדק משפטו של האמיר
מילים: חיים חפר (פיינר)
לחן: עממי בוכרי כתיבה: בעברית 1953
|
פסנתר: שמעון כהן
עיבוד: שמעון כהן
ניצוח: משה וילנסקי שנת הקלטה: 195X ביצוע כלי. מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית![]() |
אריק לביא 
ניצוח: יוסף בן-ישראל
ליווי: האחים אליעזרוב, להקה בוכרית מההצגה "תעלולי נסר א-דין"
שנת הקלטה: 20.8.1953
נגינה: תזמורת הבידור של קול ישראלליווי: האחים אליעזרוב, להקה בוכרית מההצגה "תעלולי נסר א-דין"
שנת הקלטה: 20.8.1953
המלווים מצטרפים בשירה בפזמון. לפי הרישום על תקליט השידור "בהשתתפות הלהקה הבוכרית והאחים אליעזרוב", האחים אליעזרוב אינם עצמם הלהקה הבוכרית שהשתתפה בהצגה "תעלולי נסר א-דין" אלא הם נוספים על הלהקה שהופיעה בהצגה. גם בפרסומות בעיתונות להצגה לא נרשם השם האחים אליעזרוב.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
עיבוד: לסלו רוט
ניצוח: לסלו רוט
שנת הקלטה: 196X
ניצוח: לסלו רוט
שנת הקלטה: 196X
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

אבשלום כהן, להקת עמנואל זמיר 
שנת הקלטה: 195X
מקור: תקליטון מס' 697 בחברת "מקולית"
ביצוע:
מקור: תקליטון מס' 697 בחברת "מקולית"
גאולה גיל 
על השיר
השיר המצליח ביותר מתוך ההצגה "תעלולי נאסר א דין" בתיאטרון הקאמרי (1953); שירים נוספים מההצגה: "שיר הכד" ו"שיר הצעיף".
דודי פטימר זיהה את המקור בשיר מאזרביג'אן "הייראטי", ובו אכן דמיון לא מבוטל לשני חלקי המנגינה.
מנגינת הבית בלבד היא וריאנט של מנגינת הפתיח להמנון הצבא התורכי.
ביצועים נוספים:
- נסים גרמה
- משפחת אלייב
- להקת העוד (ביצוע כלי)
- רמי דנוך וששי יעיש (שיר ראשון במחרוזת)
- משתתפי התיאטרון הקאמרי
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים חיצוניים: תווים
עדכון אחרון: 24.06.2025 17:53:06
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם