לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכָּה נֶחְמֶדֶת לְכוּ וְנֵלְכָה, יְלָדִים! בִּגְדֵי שַׁבָּת לָבַשׁ כָּל יֶלֶד, בִּגְדֵי שַׁבָּת הַנֶּחְמָדִים. לְכוּ בְּרִנָּה וּבְצָהֳלָה, פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה! לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכָּה נֶחְמֶדֶת לְכוּ וְנֵלְכָה, יַקִּירִים! רָחוּץ כָּל יֶלֶד, גַּם סָרוּק הוּא, רְאוּ, פָּנָיו מַה מַּזְהִירִים! לְכוּ בְּרִנָּה... גַּם הַשָּׁמַיִם, הוֹ הַבִּיטוּ, כַּמָּה נָאִים וְנִפְלָאִים; לִכְבוֹד שַׁבָּת מַלְכָּה נֶחְמֶדֶת הִתְקַשְּׁטוּ בִּצְבָעִים. לְכוּ בְּרִנָּה...לקראת שבת מלכה נחמדת לכו ונלכה, ילדים! בגדי שבת לבש כל ילד, בגדי שבת הנחמדים. לכו ברינה ובצהלה, פני שבת נקבלה! לקראת שבת מלכה נחמדת לכו ונלכה, יקירים! רחוץ כל ילד, גם סרוק הוא, ראו, פניו מה מזהירים! לכו ברינה... גם השמים, הו הביטו, כמה נאים ונפלאים; לכבוד שבת מלכה נחמדת התקשטו בצבעים. לכו ברינה...