רבים חשבו שמתנו כמעט וכבר נשכחנו, נשאר רק זיכרון – רק שמץ חוגיסטרון, אך פה נשוב נופיע, קולנו כאן יריע. תשמח הבמה ונשמח נא עמה. ושוב החוגיסטרון – פיו יריע רון לקול שמחה ולקול ששון. מכל קצווי עולם פה נתאספו כולם, בהופעות ושירה מלכדים שוב השורה. ושוב נשמע צלילים זכרונות הם מעלים, עת הופענו באון בשם החוגיסטרון. ושוב החוגיסטרון... נעשה שוב היכרות נשכח כל מרירות חברות וחברים והכול מחייכים. כי כל אחד מכם היושבים להתבונן לבבו מה ירחב רק אותנו יאהב. ושוב החוגיסטרון...