מנהל התיאטרון

רֶגַע רֶגַע רַבּוֹתַי הַקְשִיבוּ רֶגַע גַּם אֵלַי אֲנִי הֵן לֹא בֻּּבָּה וְגַם לֹא בּוּבּ רַק לֹא אוּכַל שֶׁלֹּא לִרְאוֹת כֵּיצָד רוֹצִים כָּאן לְשַׁנּוֹת אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה מִן הַיְּסוֹד לִהְיוֹת דִּיקְטָטוֹר לֹא אֶרְצֶה יֶשְׁנָם רַבִּים מִמִּין כָּזֶה אֶשְׁאַל אֶת הָאוּלָם וְהַבַּמָּה הַגִּידוּ נָא לִי יְדִידַי הַאֵין הֵם נִפְרָדִים כְּבָר דַּי עַד צֹרֶך לְהַפְרִיד בָּאֲדָמָה כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִרְבִּיצוּ כְּבָר תּוֹדָה לָאֵל פִּתְרוֹנוֹת רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר אַךְ הִסְתַּכְּלוּ בַּקְּעָרָה תִּשְׁאֲלוּ גַּם: מָה קָרָה שׁוּם דָּבָר - מוּבָן - שֶׁלֹּא נִשְׁאָר אַךְ אִם רוּסִים בָּאוּ [?] לְנַסּוֹת עַל זֶה אֵין צֹרֶך כְּלָל לִמְחוֹת כִּי אָז נִרְאֶה יַחְדָּיו הַתּוֹצָאוֹת וַדַּאי תַּסְכִּימוּ לִי בָּזֹאת שֶׁאָז הֵיטֵב נוּכַל לִרְאוֹת מַה אִם יַחֲלְקוּ בְּאֶרֶץ זֹאתרגע רגע רבותיי הקשיבו רגע גם אליי אני הן לא בובה וגם לא בוב רק לא אוכל שלא לראות כיצד רוצים כאן לשנות את העניין הזה מן היסוד להיות דיקטטור לא ארצה ישנם רבים ממין כזה אשאל את האולם והבמה הגידו נא לי ידידיי האין הם נפרדים כבר די עד צורך להפריד באדמה כאן בארץ ישראל הרביצו כבר תודה לאל פתרונות רבים לאין מספר אך הסתכלו בקערה תשאלו גם: מה קרה שום דבר - מובן - שלא נשאר אך אם רוסים באו [?] לנסות על זה אין צורך כלל למחות כי אז נראה יחדיו התוצאות ודאי תסכימו לי בזאת שאז היטב נוכל לראות מה אם יחלקו בארץ זאת
מילים: גרשון פלוטקין
לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב
כתיבה: 1938
הלחנה: 1938

רֶגַע רֶגַע רַבּוֹתַי
הַקְשִיבוּ רֶגַע גַּם אֵלַי
אֲנִי הֵן לֹא בֻּּבָּה
וְגַם לֹא בּוּבּ
רַק לֹא אוּכַל שֶׁלֹּא לִרְאוֹת
כֵּיצָד רוֹצִים כָּאן לְשַׁנּוֹת
אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה מִן הַיְּסוֹד

לִהְיוֹת דִּיקְטָטוֹר לֹא אֶרְצֶה
יֶשְׁנָם רַבִּים מִמִּין כָּזֶה
אֶשְׁאַל אֶת הָאוּלָם וְהַבַּמָּה
הַגִּידוּ נָא לִי יְדִידַי
הַאֵין הֵם נִפְרָדִים כְּבָר דַּי
עַד צֹרֶך לְהַפְרִיד בָּאֲדָמָה

כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הִרְבִּיצוּ כְּבָר תּוֹדָה לָאֵל
פִּתְרוֹנוֹת רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר
אַךְ הִסְתַּכְּלוּ בַּקְּעָרָה
תִּשְׁאֲלוּ גַּם: מָה קָרָה
שׁוּם דָּבָר - מוּבָן - שֶׁלֹּא נִשְׁאָר

אַךְ אִם רוּסִים בָּאוּ [?] לְנַסּוֹת
עַל זֶה אֵין צֹרֶך כְּלָל לִמְחוֹת
כִּי אָז נִרְאֶה יַחְדָּיו הַתּוֹצָאוֹת
וַדַּאי תַּסְכִּימוּ לִי בָּזֹאת
שֶׁאָז הֵיטֵב נוּכַל לִרְאוֹת
מַה אִם יַחֲלְקוּ בְּאֶרֶץ זֹאת
רגע רגע רבותיי
הקשיבו רגע גם אליי
אני הן לא בובה
וגם לא בוב
רק לא אוכל שלא לראות
כיצד רוצים כאן לשנות
את העניין הזה מן היסוד

להיות דיקטטור לא ארצה
ישנם רבים ממין כזה
אשאל את האולם והבמה
הגידו נא לי ידידיי
האין הם נפרדים כבר די
עד צורך להפריד באדמה

כאן בארץ ישראל
הרביצו כבר תודה לאל
פתרונות רבים לאין מספר
אך הסתכלו בקערה
תשאלו גם: מה קרה
שום דבר - מובן - שלא נשאר

אך אם רוסים באו [?] לנסות
על זה אין צורך כלל למחות
כי אז נראה יחדיו התוצאות
ודאי תסכימו לי בזאת
שאז היטב נוכל לראות
מה אם יחלקו בארץ זאת




 פרטים נוספים


על השיר

שיר שנוסף ברגע האחרון להצגה "משחק בובות: סטירה פוליטית בחרוזים וזמר במערכה אחת", ההצגה הראשונה של החוג הדרמטי של "קיבוץ ג'" שלימים התיישב בקיבוץ חצור, בהנחיית גרשון פלוטקין. בין השחקנים: צבי אטקין, אליהו ארבל, יחיעם וייץ [לימים נהרג ב"ליל הגשרים"], יפה שומר, גליליה ואלברט בן צבי. ההצגה הועלתה ב1.5.1938 בראשון לציון בידי אנשי קיבוץ חצור. פזמוני ההצגה נדפסו בשנת תש"ו בקובץ "צרור מנגינות". צבי אטקין שהשתתף בביצוע המקורי שר את תחילת השיר בערב שירי סשה ארגוב שנערך בקיבוץ חצור, לאחר דברי הסבר בפי המנחה נועם אבני ובפי אטקין עצמו. אטקין מוסיף שיחיעם וייץ ששר את השיר הזה והיה צריך ללמוד את השיר ברגע האחרון רשם את המילים על היד או השרוול.

תודה לעקיבא ורדי מקיבוץ חצור על מסירת הטקסט המלא.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




עדכון אחרון: 10.01.2022 15:27:20


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: