המספר: אַבְרָהָם אָבִינוּ צַדִּיק גָּדוֹל, אֲדֹנָי בֵּרַךְ אוֹתוֹ בַּכֹּל. שָׂרָה אִמֵּנוּ – אֵשֶׁת חֵן, אַךְ לֹא יָלְדָה לְאַבְרָהָם בֵּן. תָּקְעוּ בַּנֶּגֶב אֹהֶל בַּד, הָיָה בּוֹ פֶּתַח אֶל כָּל צַד. וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם עַל הַסַּף, אוּלַי יִרְאֶה עוֹבֵר וָשָׁב. וַיְהִי הַיּוֹם בּוֹעֵר כָּאֵשׁ, אֵין אִישׁ עוֹבֵר, אוֹרְחִים אֵין יֵשׁ. פִּתְאֹם נָשָׂא עֵינָיו וַיַּרְא: אוֹרְחִים בָּאִים מִן הַמִּדְבָּר. אברהם: שָׁלוֹם אוֹרְחִים, אוֹרְחִים, שָׁלוֹם, לָכֶם חִכִּיתִי כָּל הַיּוֹם. אַךְ מַה לָּכֶם עוֹמְדִים בָּרְחוֹב? יֵשׁ אֹכֶל מַיִם לִי לָרֹב. תֹּאכְלוּ, תִּשְׁתּוּ, תָּנוּחוּ כֹּה, אַחַר תֵּלְכוּ תֵּצְאוּ מִפֹּה. המלאכים: אַבְרָהָם, אַבְרָהָם, בָּרוּךְ הֱיֵה, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ – כֵּן עֲשֵׂה! המספר: הָלְכוּ, יָשְׁבוּ בְּצֵל הָעֵץ, לָנוּחַ שָׁם וּלְהִתְרַחֵץ. אברהם [לשרה]: שָׂרָה, שָׂרָה, הוֹ, חוּשִׁי נָא, וְקֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי נָא. שְׁלשָׁה אוֹרְחִים – הִנֵּה רְאִי, עֻגוֹת-מַצּוֹת מַהֵר אֲפִי! המספר: אָפְתָה שָׂרָה מַהֵר קַל חִישׁ, שָׁלֹשׁ עֻגוֹת – עֻגָה לְאִישׁ. עֻגָה לְאִישׁ, עֻגָה לְאִישׁ – חָלָב, חֶמְאָה אַבְרָהָם הִגִּישׁ. יָצַק אַבְרָהָם חָלָב מִן הַכַּד, שָׂרָה מַבֶּטֶת מִן הַצַּד... הָאֲנָשִׁים גָּמְרוּ לֶאֱכֹל, עָמְדוּ שְׁלָשְׁתָּם וְקָרְאוּ בְּקוֹל: המלאכים: דְּבַר אֲדֹנָי – אָמֵן וְאָמֵן! כָּעֵת חַיָּה – לְשָׂרָה בֵּן! המספר: אָמְרוּ, גָּמְרוּ, הָלְכוּ לָהֶם. אִישׁ לֹא יָדַע מִי אֵלֶּה הֵם. אִישׁ לֹא יָדַע מַה וָמִי... סוֹד זֶה גָלוּי, יָדוּעַ רַק לִי: הילדים: אָכֵן זֶה סוֹד נִפְלָא מְאֹד, כָּל יֶלֶד קָט יָבִין אֶת זֹאת! מַלְאָכִים מִשְּׁמֵי הָרוֹם, הֵם הֵם שֶׁבָּאוּ כְּחֹם הַיּוֹם! המספר: עָבְרָה שָׁנָה – וַיְהִי כֵן, שָׂרָה אִמֵּנוּ חוֹבֶקֶת בֵּן! הילדים: יִצְחָק שְׁמוֹ לְמַזָּל טוֹב! אֵין לָךְ מִשְׂחָק שֶׁאֵין לוֹ סוֹף...המספר: אברהם אבינו צדיק גדול אדוניי ברך אותו בכול שרה אמנו אשת חן אך לא ילדה לאברהם בן תקעו בנגב אוהל בד היה בו פתח אל כל צד וישב אברהם על הסף אולי יראה עובר ושב ויהי היום בוער כאש אין איש עובר, אורחים אין יש פתאום נשא עיניו וירא אורחים באים מן המדבר אברהם: שלום אורחים אורחים שלום לכם חיכיתי כל היום אך מה לכם עומדים ברחוב יש אוכל, מים לי לרוב תאכלו, תשתו, תנוחו כה אחד תלכו תצאו מפה המלאכים: אברהם אברהם ברוך היה כאשר דיברת כן עשה המספר: הלכו ושבו בצל העץ לנוח שם ולהתרחץ אברהם [לשרה]: שרה שרה הו חושי נא וקמח סולת לושי נא שלושה אוחרים הנה ראי עוגות מצות מהר אפי המספר: אפתה שרה מהר קל חיש שלוש עוגות - עוגה לאיש עוגה לאיש, עוגה לאיש חלב, חמאה אברהם הגיש יצק אברהם חלב מן הכד שרה מבטת מן הצד האנשים גמרו לאכול עמדו שלושתם וקראו בקול המלאכים: דבר אדוניי אמן ואמן כעת חיה לשרה בן המספר: אמרו גמרו הלכו להם איש לא ידע מי אלה הם איש לא ידע מה ומי סוד זה גלוי, ידוע רק לי הילדים: אכן זה סוד נפלא מאוד כל ילד קט יבין את זאת מלאכים משמי הרום הם הם שבאו בחום היום המספר: עברה שנה ויהי כן שרה אמנו חובקת בן הילדים: יצחק שמו למזל טוב אין לך משחק שאין לו סוף