היו זמנים

יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ"ח וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת וּמִסָּבִיב, וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים, הָיוּ זְמַנִּים... הָיוּ זְמַנִּים, אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ, הָיוּ זְמַנִּים, לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ, עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר – עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר, אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים... וּתְסַפֵּר אֲזַי עַל כִּבּוּשִׁים וּקְרָב וְהַקָּטָן בֵּין הַיְּלָדִים יָעִיר בְּלַחַשׁ: וּבְכֵן, זֶה סַבָּא שֶׁהִצִּיל אֶת הַמַּצָּב – מִסַּבָּא שֶׁכָּזֶה, בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת, יֵשׁ נַחַת... וְאָז תַּרְאֶה אֶת זְרוֹעֲךָ הַחֲשׂוּפָה וּבָהּ צַלֶּקֶת שֶׁהִגְלִידָה מִשָּׁנִים וּתְחַיֵּךְ – אֶת זֹאת הֵן סָבְתָא אָז רִפְּאָה, נוּ, וּמֵאָז – הָיוּ זְמַנִּים, הָיוּ זְמַנִּים... הָיוּ זְמַנִּים... וְאִם תַּמְשִׁיךְ וְעוֹד תּוֹסִיף קְצָת לְדַבֵּר וְגַם מוּסָר תַּטִּיף בְּקוֹל צָרוּד, מַזְקִין פִּתְאוֹם, הַבְּכוֹר שֶׁבֵּינֵיהֶם חִישׁ יִתְנַעֵר וְיַעֲנֶה: אַח, סַבָּא, מָה אַתָּה מֵבִין?... וְאָז תֵּדַע שֶׁזֶּהוּ חֹלִי מִדַּבֵּק וְאָז תַּחְשֹׁב: אוּלַי צוֹדְקִים הֵם הַבָּנִים; בִּשְׁעָתוֹ הָיִיתִי גַּם אֲנִי צוֹדֵק – אֲבָל עַכְשָׁו... הָיוּ זְמַנִּים, הָיוּ זְמַנִּים... הָיוּ זְמַנִּים...יבוא היום ועוד תשב אל מול האח וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח ותספר על זאת אגב עישון מקטרת ומסביב, ומסביב ישב הטף ואישתך גם היא מופלגת בשנים תזיל דמעה ותקנח את האף ותיאנח: היו זמנים, היו זמנים... היו זמנים, אז במשלט ישבנו, היו זמנים, לחמנו ואהבנו, עכשיו דבר אין להכיר - על המשלט יושבת עיר, אולי בזכות אותם זמנים... ותספר אזי על כיבושים וקרב והקטן בין הילדים יעיר בלחש: ובכן, זה סבא שהציל את המצב, מסבא שכזה, באמת, באמת, יש נחת... ואז תראה את זרועך החשופה ובה צלקת שהגלידה משנים ותחייך, את זאת הן סבתא אז ריפאה, נו, ומאז - היו זמנים, היו זמנים... היו זמנים... ואם תמשיך ועוד תוסיף קצת לדבר, וגם מוסר תטיף בקול צרוד, מזקין, פתאום, הבכור שביניהם חיש יתנער ויענה: אח, סבא, מה אתה מבין?... ואז תדע שזהו חולי מדבק, ואז תחשוב, אולי צודקים הם הבנים, בשעתו הייתי גם אני צודק - אבל עכשיו... היו זמנים, היו זמנים... היו זמנים...

מתוך התכנית השנייה של הצ’יזבטרון (בכורה: 20.7.1948, מחנה צריפין).

ביצועים נוספים:

• צבי ארוני (Zvee Aroni)
• יפה ירקוני (סרטון)
• טובה פורת
• שירי מיימון (סרטון: שיר ראשון במחרוזת שירי חיים חפר בפסטיגל 2012)
• דני גולן ושירי גולן (מתוך "לשיר איתה" 2016, לאחר פתיח המבוסס על "הרועה הקטנה מן הגיא")
• נעמי פולני, רבקה קרמר וגדעון זינגר בהקלטה מאוחרת (מתוך "זר כלניות למשה וילנסקי" 1982)
• שושנה דמארי ויהורם גאון בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית (סרטון מתוך "חתימה טובה", סרטון לרגל הסכם השלום עם מצרים, 1979) עם בית חדש.
• להקת חיל האויר (מילים שונות, שחוברו ללחן השיר)
• אילנית (סרטון, 1984. עיבוד: אורי קריב)
• נועה קירל (2021)

עיבוד מאת: שלמה עומר

מקור: "עיבודי שלמה עומר"

מבוסס על: "משה וילנסקי : תמיד כלניות תפרחנה", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח, 35