וְנִצָּב אֲנִי בָּרְחוֹב הָאָרֹךְ וְהָרֵיק וְזוֹעֵק אֲנִי זוֹעֵק מִשּׁוּם שֶׁאֵי שָׁם סַכִּינִים נִלְטָשִׁים מִשּׁוּם שֶׁאֵי שָׁם נֶהֱרָגִים אֲנָשִׁים מִשּׁוּם שֶׁבַּתֵּבֵל רַבָּתִי לֹא טוֹב וְלָעֹשֶׁק וְלָעֹנִי וְלַצַּעַר אֵין סוֹף אֲנִי זוֹעֵק מִשּׁוּם שֶׁהַלַּיְלָה שׁוֹתֵק הַלַּיְלָה שׁוֹתֵק וּמוּל חַלּוֹנוֹת אֲפֵלִים מֵרָחוֹק וְקָרוֹב אֲנִי מֵרִים אֶגְרוֹף וְדוֹפֵק אֲנִי דּוֹפֵק מִשּׁוּם שֶׁבִּפְנִים הַלְּבָבוֹת יְשֵׁנִים מִשּׁוּם שֶׁבַּחוּץ דּוֹהֲרִים הַקּוֹנִים [?] לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד דּוֹר אַחַר דּוֹר גּוֹאֵל וּמְשַׁעְבֵּד עַבְדּוּת וּדְרוֹר דָּם עוּרוּ, שִׁכּוֹרִים בִּזְרוֹעוֹת הַחַיָּה אֲנִי הַיּוֹם עוֹרֵךְ לְוָיָה לָאָדָם וַאֲנִי גּוֹהֵר וְזוֹחֵל עַל אַרְבַּע וְתוֹקֵעַ צִפָּרְנַי בָּאֲדָמָה הָרְחָבָה וְחוֹפֵר אֲנִי חוֹפֵר אוּלַי אֲגַלֶּה מַצְפּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם אוּלַי הַמֵּתִים יָרִימוּ קוֹלָם אֲנִי חוֹפֵר קֶבֶר לִבְשָׂרִי הַכָּלֶה וְעוֹבֵר קֶבֶר לְקוֹלִי הַמּוֹרֵד וְסוֹעֵר וְזוֹעֵק וְהַלַּיְלָה שׁוֹתֵק הַלַּיְלָה שׁוֹתֵקוניצב אני ברחוב הארוך והריק וזועק אני זועק משום שאי שם סכינים נלטשים משום שאי שם נהרגים אנשים משום שבתבל רבתי לא טוב ולעושק ולעוני ולצער אין סוף אני זועק משום שהלילה שותק הלילה שותק ומול חלונות אפלים מרחוק וקרוב אני מרים אגרוף ודופק אני דופק משום שבפנים הלבבות ישנים משום שבחוץ דוהרים הקונים [?] להשמיד ולאבד דור אחר דור גואל ומשעבד עבדות ודרור דם עורו, שיכורים בזרועות החיה אני היום עורך לוויה לאדם ואני גוהר וזוחל על ארבע ותוקע ציפורני באדמה הרחבה וחופר אני חופר אולי אגלה מצפונו של עולם אולי המתים ירימו קולם אני חופר קבר לבשרי הכלה ועובר קבר לקולי המורד וסוער וזועק והלילה שותק הלילה שותק