נומה פרח (לחן עממי יידי 1)

נוּמָה, פֶּרַח, בְּנִי מַחְמַדִּי עַרְשָׂךְ כִּי אָנִיעַ. מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים שִׂיחוֹת לָךְ אַבִּיעַ. רֵאשִׁית אַגִּיד לָךְ, מַחְמַדִּי: עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ, שִׁמְךָ יָעִיד לָךְ יִשְׂרָאֵל, גֶּזַע מַחְצַבְתֶּךָ. תָּמִיד תִּזְכֹּר כִּי עוֹד לָנוּ אֶרֶץ בַּמֶּרְחַקִּים, כִּי אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ עִבְרִי יֶעֱרַג מִמַּעֲמַקִּים. שָׁמָּה תִּהְיֶה מַה שֶּׁתֶּהִי, אֵדַע כִּי תָּנוּחַ, כּוֹרֵם, יוֹגֵב, רוֹעֶה, אִכָּר, אַךְ לֹא רוֹעֵה-רוּחַ! אַדִּיר חֶפְצִי כִּי אֶת עַמְּךָ תֹּאהַב אָז כָּמוֹנִי אִם רַק תֹּאהַב, אָז יָדַעְתִּי: תָּבִין אֶת הֶגְיוֹנִי. עוֹד לִי רַבּוֹת, בְּנִי מַחְמַדִּי, עַתָּה לָךְ הַבִּיעַ, אַךְ יָרֵאתִי כִּי מְנוּחָתְךָ עַתָּה רַק אַפְרִיעַ.נומה, פרח, בני מחמדי, ערשך כי אניע, מחייך העתידים שיחות לך אביע. ראשית אגיד לך, מחמדי, עברי כי הינך, שמך יעיד לך ישראל, גזע מחצבתך. תמיד תזכור כי עוד לנו, ארץ במרחקים, כי אליה כל איש עִברי יערג ממעמקים. שמה תהיה מה שתהי, אדע כי תנוח, כורם, יוגב, רועה, איכר - אך לא רועה-רוח! אדיר חפצי כי את עמך תאהב אז כמוני אם רק תאהב - אז ידעתי, תבין את הגיוני. עוד לי רבות, בני מחמדי, עתה לך הביע, אך יראתי כי מנוחתך עתה רק אפריע.

המילים נדפסו ב"אחיאסף: לוח עם ספרותי ושמושי" לשנת תרנ"ד (1893/1894) בוורשה (זו השנה הראשונה בה נדפס הלוח), עם הקדשה לבנו של המשורר, ישראל. כמו כן נדפסו בשירון הראשון שנדפס בארץ ישראל, "שירי עם ציון" (ראשון לציון, 1895) שם נכתב "לשורר בנעימה" של "שלאף מיין קינד". שירון זה הציג אליהו הכהן בתכנית הטלוויזיה "האח ראשון לציון", התכנית השנייה בסדרה "שרתי לך ארצי" מיד לפני ביצוע אופירה גלוסקא בליווי דורון סלומון בגיטרה בתוספת "נגיעות" בפסנתר (אותו עיבוד בהקלטת האולפן בפיה).

במאמר מקיף של אליהו הכהן על "נומה פרח" (התפרסם ב"עונג שבת", הבלוג של פרופ' דוד אסף, 28.5.21), הוא סוקר אחד-עשר לחנים לפי סדרם הכרונולוגי:

1. לחן "משה בתיבה"
2. לחן שנרשם בידי אברהם בער בירנבוים  (1922-1865)
3. לחן שנדפס בפילדלפיה, 1903, בשירון "קובץ שירי ציון ושירי עם". המלחין אינו מזוהה
4. לחן עממי יידי 3 הוא גם לחן שכב הירדם (עממי יידי 5  (וכנראה מקורו בשיר ערש לבת - ראו "נומי נא בתי בערש"  ושאר התרגומים המקושרים
5. לחן עממי יידי 5, נדפס ב"ספר השירים" של אידלסון, כרך 1, עמ' 12
6. לחן עממי יידי 1 (השיר שבדף הנוכחי. במאמר של אליהו הכהן הוא "הלחן השישי")
7. לחן עממי יידי 4
8. לחן עממי יידי 2
9. לחן עממי ארמני
10. לחן ליאו קופף, נדפס בשירון תנועת הנוער Blau Weiss
11. לחן חנינא קרצ'בסקי ל"שכב הירדם" נדד בהמשך לפי עדות ברוך בן יהודה גם אל "נומה פרח"

לפי אליהו הכהן, ארבעה לחנים שונים של "נומה פרח" עברו גם לשיר "שכב הירדם". הלחן הנוכחי מופיע באתר כ"שכב הירדם" בלחן עממי יידי 1; פירוט מלא ראו בדף "שכב הירדם" בלחן גולדפדן).

לחן נוסף, שנים-עשר במספר, חיבר אברהם משה ברנשטיין. דוד אסף איתר את כתב היד בארכיון ברנשטיין במכון ייו"א בניו-יורק. היה גם לחן שלושה-עשר במספר מאת דוד קבונובסקי. מודעה על פרסום התווים נדפסה בעיתון "המליץ" מיום 12.4.1897 (המודעה מובאת בכתבתו של אליהו הכהן "צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָּתִי: שירי הזמר של מנחם מנדל דוליצקי (ב)" בבלוג "עונג שבת" של דוד אסף, 11.1.2019).  ייתכן שלא שרד עותק מלחן זה.

בלחן הנוכחי מושרים שירי ערש נוספים:

• "בחלומי" (לחן עממי יידי)
• "ניטשו צללים" (לחן עממי יידי)
• "שלאף מיין קינד מיין טרייסט מיין שיינער" מאת שלום עליכם ראו את השיר של שלום עליכם בדף "נומה בני", תרגומו של דב סדן (מושר בלחן יידי אחר), ושם הפניות נוספות. בלחן הנוכחי שר ליאור ייני את תרגומו המאוחר של יעקב שבתאי לשיר, "נום ילדי זהב פרוויים".
• שיר ערש יידי נוסף, "שלאף מיין קינד זיסע מלאך". המידע לפי יעקב מזור.

מבוסס על: "ספר השירים - קובץ ראשון; לגני ילדים, לבתי-ספר עממיים ותיכונים מהדורה ראשונה", ילקוט, ברלין, תרע"ב 1912, עמוד 10

מקור: "ספר השירים - קובץ ראשון; לגני ילדים, לבתי-ספר עממיים ותיכונים מהדורה ראשונה", ילקוט, ברלין, תרע"ב 1912, עמוד 10