נומה פרח (לחן עממי יידי 1)

נוּמָה, פֶּרַח, בְּנִי מַחְמַדִּי עַרְשָׂךְ כִּי אָנִיעַ. מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים שִׂיחוֹת לָךְ אַבִּיעַ. רֵאשִׁית אַגִּיד לָךְ, מַחְמַדִּי: עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ, שִׁמְךָ יָעִיד לָךְ יִשְׂרָאֵל, גֶּזַע מַחְצַבְתֶּךָ. תָּמִיד תִּזְכֹּר כִּי עוֹד לָנוּ אֶרֶץ בַּמֶּרְחַקִּים, כִּי אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ עִבְרִי יֶעֱרַג מִמַּעֲמַקִּים. שָׁמָּה תִּהְיֶה מַה שֶּׁתֶּהִי, אֵדַע כִּי תָּנוּחַ, כּוֹרֵם, יוֹגֵב, רוֹעֶה, אִכָּר, אַךְ לֹא רוֹעֵה-רוּחַ! אַדִּיר חֶפְצִי כִּי אֶת עַמְּךָ תֹּאהַב אָז כָּמוֹנִי אִם רַק תֹּאהַב, אָז יָדַעְתִּי: תָּבִין אֶת הֶגְיוֹנִי. עוֹד לִי רַבּוֹת, בְּנִי מַחְמַדִּי, עַתָּה לָךְ הַבִּיעַ, אַךְ יָרֵאתִי כִּי מְנוּחָתְךָ עַתָּה רַק אַפְרִיעַ.נומה, פרח, בני מחמדי, ערשך כי אניע, מחייך העתידים שיחות לך אביע. ראשית אגיד לך, מחמדי, עברי כי הינך, שמך יעיד לך ישראל, גזע מחצבתך. תמיד תזכור כי עוד לנו, ארץ במרחקים, כי אליה כל איש עִברי יערג ממעמקים. שמה תהיה מה שתהי, אדע כי תנוח, כורם, יוגב, רועה, איכר - אך לא רועה-רוח! אדיר חפצי כי את עמך תאהב אז כמוני אם רק תאהב - אז ידעתי, תבין את הגיוני. עוד לי רבות, בני מחמדי, עתה לך הביע, אך יראתי כי מנוחתך עתה רק אפריע.
מילים: אפרים דב ליפשיץ
לחן: עממי יידי
כתיבה: ניסן תרנ"ב [1892], מינסק

נוּמָה, פֶּרַח, בְּנִי מַחְמַדִּי
עַרְשָׂךְ כִּי אָנִיעַ.
מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים
שִׂיחוֹת לָךְ אַבִּיעַ.

רֵאשִׁית אַגִּיד לָךְ, מַחְמַדִּי:
עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ,
שִׁמְךָ יָעִיד לָךְ יִשְׂרָאֵל,
גֶּזַע מַחְצַבְתֶּךָ.

תָּמִיד תִּזְכֹּר כִּי עוֹד לָנוּ
אֶרֶץ בַּמֶּרְחַקִּים,
כִּי אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ עִבְרִי
יֶעֱרַג מִמַּעֲמַקִּים.

שָׁמָּה תִּהְיֶה מַה שֶּׁתֶּהִי,
אֵדַע כִּי תָּנוּחַ,
כּוֹרֵם, יוֹגֵב, רוֹעֶה, אִכָּר,
אַךְ לֹא רוֹעֵה-רוּחַ!

אַדִּיר חֶפְצִי כִּי אֶת עַמְּךָ
תֹּאהַב אָז כָּמוֹנִי
אִם רַק תֹּאהַב, אָז יָדַעְתִּי:
תָּבִין אֶת הֶגְיוֹנִי.

עוֹד לִי רַבּוֹת, בְּנִי מַחְמַדִּי,
עַתָּה לָךְ הַבִּיעַ,
אַךְ יָרֵאתִי כִּי מְנוּחָתְךָ
עַתָּה רַק אַפְרִיעַ.
נומה, פרח, בני מחמדי,
ערשך כי אניע,
מחייך העתידים
שיחות לך אביע.

ראשית אגיד לך, מחמדי,
עברי כי הינך,
שמך יעיד לך ישראל,
גזע מחצבתך.

תמיד תזכור כי עוד לנו,
ארץ במרחקים,
כי אליה כל איש עִברי
יערג ממעמקים.

שמה תהיה מה שתהי,
אדע כי תנוח,
כורם, יוגב, רועה, איכר -
אך לא רועה-רוח!

אדיר חפצי כי את עמך
תאהב אז כמוני
אם רק תאהב - אז ידעתי,
תבין את הגיוני.

עוד לי רבות, בני מחמדי,
עתה לך הביע,
אך יראתי כי מנוחתך
עתה רק אפריע.




 פרטים נוספים


הנוסח המלא  

 



נוּמָה, פֶּרַח, בְּנִי, מַחְמַדִּי
עַרְשָׂךְ כִּי אָנִיעַ.
מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים
שִׂיחוֹת לְךָ אַבִּיעַ.

רֵאשִׁית אַגִּיד לְךָ, מַחְמַדִּי:
עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ,
שִׁמְךָ יָעִיד לְךָ יִשְׂרָאֵל,
גֶּזַע מַחְצַבְתֶּךָ.

בָּאֲנָשִׁים עֵת תֵּצֵאָה
לֹא מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
אַל תִּכָּלֵם אִם לַחֲרָפוֹת
שִׁמְךָ אָז יִתֵּנוּ

מִגִּדּוּפֵי הַגְּאֵיוֹנִים
אָנָּא אַל תַּחְתֶּה
זֶרַע קֹדֶשׁ בֵּן עַם עוֹלָם
הַגֵּד לָמוֹ, אָתָּה!

בֵּן עַם מֻרְדָּף בִּלְתִּי חָשָׂךְ
אֻמְלַל אֵין כָּמוֹהוּ
זֹאת תִּפְאַרְתּוֹ כִּי עוֹד קַיָּם
קַיָּם חַי הִנֶּהוּ

אַל תִּוָּאֵשׁ בְּנִי מַחְמַדִּי
אִם עַמְּךָ בַּגּוֹלָה
אִם עֲרָפֶל כִּסָּה שָׁמָיו
חֹשֶךְ לוֹ וַאֲפֵלָה

קַוֹּה קַוֵּה כִּי עוֹד תִּזְרַח
שֶׁמֶשׁ צְדָקָה לָנוּ
כִּי מֵחַיִּים טוֹבָה תִּקְוָה
תַּחְזִיק רוּחַ בָּנוּ

תָּמִיד תִּזְכֹּר כִּי עוֹד לָנוּ
אֶרֶץ בַּמֶּרְחַקִּים,
כִּי אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ עִבְריִ
יַעֲרֹג מִמַעֲמַקִּים.

אֶל בַּת צִיּוֹן רִגְשׁוֹתֶיךָ
תַּקְדִּישׁ נָא בַּחַיִּים
אֶל אַדְמָתָהּ, אֶל הָרֶיהָ
תִּשָּׂא נָא עֵינַיִם

עַל הָרֶיהָ, שַׁדְמוֹתֶיהָ,
שָׂדוֹת הַנֶּחֱמָדִים
תִּהְיֶה מַה שֶּׁתִּהְיֶה, אַךְ לֹא
כְּנַעֲנִי רוֹדֵף-קָדִים

שָׁמָּה תִּהְיֶה מַה שֶּׁתֶּהִי
אֵדַע כִּי תָּנוּחַ,
כּוֹרֵם, יוֹגֵב, רוֹעֶה, אִכָּר,
אַךְ לֹא רוֹעֵה-רוּחַ!

זֶה הֲגִיגִי לְךָ מַחְמַדִּי
עַתָּה לֹא תָּבִינָה
אַךְ כִּי תִּגְדַּל אֶת הֲגִיגַי
תָּבִין אָז, אַאֲמִינָה

אַדִּיר חֶפְצִי כִּי אֶת עַמְּךָ
תֹּאהַב אָז כָּמוֹנִי
אִם רַק תֹּאהַב, אָז יָדַעְתִּי:
תָּבִין אֶת הֶגְיוֹנִי.

עוֹד לִי רַבּוֹת, בְּנִי מַחְמַדִּי,
עַתָּה לְךָ הַבִּיעַ,
אַךְ יָרֵאתִי כִּי מְנוּחָתְךָ
עַתָּה רַק אַפְרִיעַ.

טֶרֶם תֵּדַע עָמָל, דְּאָגָה,
תֶּעֱרַב לְךָ הַתְּנוּמָה
רַב לִי הַגֵּד לְךָ עֲתִידוֹת
נוּמָה נוּמָה נוּמָה

נומה, פרח, בני מחמדי
ערשך כי אניע.
מחייך העתידים
שיחות לך אביע.

ראשית אגיד לך, מחמדי:
עברי כי הינך,
שמך יעיד לך ישראל,
גזע מחצבתך.

באנשים עת תצאה
לא מבני עמנו
אל תיכלם אם לחרפות
שמך אז ייתנו

מגידופי הגאיונים
אנא אל תחתה
זרע קודש בן עם עולם
הגד למו, אתה!

בן עם מורדף בלתי חשך
אומלל אין כמוהו
זאת תפארתו כי עוד מים
קיים חי הנהו

אל תיוואש בני מחמדי
אם עמך בגולה
אם ערפל כמה שמיו
חושך לו ואפילה

קווה קווה כי עוד תזרח
שמש צדקה לנו
כי מחיים טובה תקווה
תחזיק רוח בנו

תמיד תזכור כי עוד לנו
ארץ במרחקים,
כי אליה כל איש עברי
יערג ממעמקים.

אל בת ציון רגשותיך
תקדיש נא בחיים
אל אדמתה, אל הריה
תישא נא עיניים

על הריה, שדמותיה,
שדות הנחמדים
תהיה מה שתהיה, אך לא
כנעני רודף-קדים

שמה תהיה מה שתהי,
אדע כי תנוח,
כורם, יוגב, רועה, איכר,
אך לא רועה-רוח!

זה הגיגי לך מחמדי
עתה לא תבינה
אך כי תגדל את הגיגיי
תבין אז, אאמינה

אדיר חפצי כי את עמך
תאהב אז כמוני
אם רק תאהב, אז ידעתי:
תבין את הגיוני.

עוד לי רבות, בני מחמדי,
עתה לך הביע,
אך יראתי כי מנוחתך
עתה רק אפריע.

טרם תדע עמל, דאגה,
תערב לך התנומה
רב לי הגד לך עתידות
נומה נומה נומה




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

נחמה הנדל 
שנת הקלטה: 28.4.1963

הוקלט עבור הפסטיבל "הפסטיבל אנו נהיה הראשונים - משירי העליות הראשונות".



ביצוע:

 

אופירה גלוסקא 
עיבוד: שמעון כהן

c&p מאגרי מוזיקה בע"מ


הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

זרובבל חביב 
שנת הקלטה: 31.3.1983
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:11:03).

על השיר

המילים נדפסו ב"אחיאסף: לוח עם ספרותי ושמושי" לשנת תרנ"ד (1893/1894) בוורשה (זו השנה הראשונה בה נדפס הלוח), עם הקדשה לבנו של המשורר, ישראל. כמו כן נדפסו בשירון הראשון שנדפס בארץ ישראל, "שירי עם ציון" (ראשון לציון, 1895) שם נכתב "לשורר בנעימה" של "שלאף מיין קינד". שירון זה הציג אליהו הכהן בתכנית הטלוויזיה "האח ראשון לציון", התכנית השנייה בסדרה "שרתי לך ארצי" מיד לפני ביצוע אופירה גלוסקא בליווי דורון סלומון בגיטרה בתוספת "נגיעות" בפסנתר (אותו עיבוד בהקלטת האולפן בפיה).

לשיר ידועים עוד עשרה לחנים. במאמר מקיף של אליהו הכהן על "נומה פרח" (התפרסם ב"עונג שבת", הבלוג של פרופ' דוד אסף, 28.5.21), הוא סוקר את הלחנים לפי סדרם הכרונולוגי. ואלה הלחנים:

  1. לחן "משה בתיבה"
  2. לחן שנרשם בידי אברהם בער בירנבוים  (1922-1865)
  3. לחן שנדפס בפילדלפיה, 1903, בשירון "קובץ שירי ציון ושירי עם". המלחין אינו מזוהה
  4. לחן עממי יידי 3 הוא גם לחן שכב הירדם (עממי יידי 5  (וכנראה מקורו בשיר ערש לבת - ראו "נומי נא בתי בערש"  ושאר התרגומים המקושרים
  5. לחן עממי יידי 5, נדפס ב"ספר השירים" של אידלסון, כרך 1, עמ' 12
  6. לחן עממי יידי 1 (השיר שבדף זה. במאמר של אליהו הכהן הוא "הלחן השישי")
  7. לחן עממי יידי 4
  8. לחן עממי יידי 2
  9. לחן עממי ארמני
  10. לחן ליאו קופף, נדפס בשירון תנועת הנוער Blau Weiss
  11. לחן חנינא קרצ'בסקי ל"שכב הירדם" נדד בהמשך לפי עדות ברוך בן יהודה גם אל "נומה פרח"

לפי אליהו הכהן, ארבעה לחנים שונים של "נומה פרח" עברו גם לשיר "שכב הירדם". הלחן הנוכחי מופיע באתר כ"שכב הירדם" בלחן עממי יידי 1; פירוט מלא ראו בדף "שכב הירדם" בלחן גולדפדן).

לחן נוסף, שנים-עשר במספר, חיבר אברהם משה ברנשטיין. דוד אסף איתר את כתב היד בארכיון ברנשטיין במכון ייו"א בניו-יורק.

בלחן הנוכחי מושרים שירי ערש נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים
על פי תווים רשומים מימין לשמאל בספר השירים מאת אידלזון. נוסח הטקסט בתווים ממולרע חלקית.
  

מקור: "ספר השירים - קובץ ראשון; לגני ילדים, לבתי-ספר עממיים ותיכונים", ילקוט, ברלין, תרע"ב 1912 , עמוד 10



תיווי: אלי מיטב

מילים


מתוך "לוח אחיאסף" לשנת תרנ"ד
תגיות




עדכון אחרון: 31.07.2022 16:18:44


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: