נוּמָה, פֶּרַח, בְּנִי, מַחְמַדִּי
עַרְשָׂךְ כִּי אָנִיעַ.
מֵחַיֶּיךָ הָעֲתִידִים
שִׂיחוֹת לְךָ אַבִּיעַ.
רֵאשִׁית אַגִּיד לְךָ, מַחְמַדִּי:
עִבְרִי כִּי הִנֶּךָ,
שִׁמְךָ יָעִיד לְךָ יִשְׂרָאֵל,
גֶּזַע מַחְצַבְתֶּךָ.
בָּאֲנָשִׁים עֵת תֵּצֵאָה
לֹא מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
אַל תִּכָּלֵם אִם לַחֲרָפוֹת
שִׁמְךָ אָז יִתֵּנוּ
מִגִּדּוּפֵי הַגְּאֵיוֹנִים
אָנָּא אַל תַּחְתֶּה
זֶרַע קֹדֶשׁ בֵּן עַם עוֹלָם
הַגֵּד לָמוֹ, אָתָּה!
בֵּן עַם מֻרְדָּף בִּלְתִּי חָשָׂךְ
אֻמְלַל אֵין כָּמוֹהוּ
זֹאת תִּפְאַרְתּוֹ כִּי עוֹד קַיָּם
קַיָּם חַי הִנֶּהוּ
אַל תִּוָּאֵשׁ בְּנִי מַחְמַדִּי
אִם עַמְּךָ בַּגּוֹלָה
אִם עֲרָפֶל כִּסָּה שָׁמָיו
חֹשֶךְ לוֹ וַאֲפֵלָה
קַוֹּה קַוֵּה כִּי עוֹד תִּזְרַח
שֶׁמֶשׁ צְדָקָה לָנוּ
כִּי מֵחַיִּים טוֹבָה תִּקְוָה
תַּחְזִיק רוּחַ בָּנוּ
תָּמִיד תִּזְכֹּר כִּי עוֹד לָנוּ
אֶרֶץ בַּמֶּרְחַקִּים,
כִּי אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ עִבְריִ
יַעֲרֹג מִמַעֲמַקִּים.
אֶל בַּת צִיּוֹן רִגְשׁוֹתֶיךָ
תַּקְדִּישׁ נָא בַּחַיִּים
אֶל אַדְמָתָהּ, אֶל הָרֶיהָ
תִּשָּׂא נָא עֵינַיִם
עַל הָרֶיהָ, שַׁדְמוֹתֶיהָ,
שָׂדוֹת הַנֶּחֱמָדִים
תִּהְיֶה מַה שֶּׁתִּהְיֶה, אַךְ לֹא
כְּנַעֲנִי רוֹדֵף-קָדִים
שָׁמָּה תִּהְיֶה מַה שֶּׁתֶּהִי
אֵדַע כִּי תָּנוּחַ,
כּוֹרֵם, יוֹגֵב, רוֹעֶה, אִכָּר,
אַךְ לֹא רוֹעֵה-רוּחַ!
זֶה הֲגִיגִי לְךָ מַחְמַדִּי
עַתָּה לֹא תָּבִינָה
אַךְ כִּי תִּגְדַּל אֶת הֲגִיגַי
תָּבִין אָז, אַאֲמִינָה
אַדִּיר חֶפְצִי כִּי אֶת עַמְּךָ
תֹּאהַב אָז כָּמוֹנִי
אִם רַק תֹּאהַב, אָז יָדַעְתִּי:
תָּבִין אֶת הֶגְיוֹנִי.
עוֹד לִי רַבּוֹת, בְּנִי מַחְמַדִּי,
עַתָּה לְךָ הַבִּיעַ,
אַךְ יָרֵאתִי כִּי מְנוּחָתְךָ
עַתָּה רַק אַפְרִיעַ.
טֶרֶם תֵּדַע עָמָל, דְּאָגָה,
תֶּעֱרַב לְךָ הַתְּנוּמָה
רַב לִי הַגֵּד לְךָ עֲתִידוֹת
נוּמָה נוּמָה נוּמָה