אֶל אֵילָת אֲזַמֵּרָה, אֶל אֵילָת. אֶרֶץ בְּיַרְכְּתֵי חֶבֶל דָּרוֹם, וְיָם אָדֹם. שְׂאִי אֶת שִׁיר הַהַלֵּל, עַל גַּאֲוַת יִשְׂרָאֵל. חוֹל וְשָׁמַיִם, עֶצְיוֹן-גֶּבֶר, חוֹף לְלֹא מַיִם, אַךְ נִשָּׂא זֶמֶר, הֵד עוֹלֶה בַּמִּדְבָּר בַּיְּשִׁימוֹן, הֵד עוֹלֶה בַּמִּדְבַּר אֶרֶץ אֱדוֹם. לָנוּ, אַתְּ, לָנוּ אֶרֶץ חֶמֶד פְּאֵר הַקַּדְמוֹנִים. נוֹטְרִים עָלַיִךְ טוֹבֵי בָּנִים. (בביצוע: צְרוּבֵי פָּנִים) עוּרִי נָא אֵילָת, קֶרֶת נָמֵל, שׁוֹמֵר עָלַיִךְ, צוּר יִשְׂרָאֵל. עֹז, עֹז, אֶרֶץ הַמָּעֹז - בּוֹקֵעַ קוֹל הָאֵיתָנִים. רֹן, רֹן, גֶּדֶר עֶצְיוֹן, אָנוּ פֹּה, הַבָּנִיםאל אילת אזמרה, אל אילת. ארץ בירכתי חבל דרום, וים אדום. שאי את שיר ההלל, על גאוות ישראל. חול ושמים, עציון-גבר, חוף ללא מים, אך נישא זמר, הד עולה במדבר בישימון, הד עולה במדבר ארץ אדום. לנו, את, לנו ארץ חמד פאר הקדמונים. נוטרים עלייך טובי בנים. עורי נא אילת, קרת נמל, שומר עלייך, צור ישראל. עוז, עוז, ארץ המעוז - בוקע קול האיתנים. רון, רון, גדר עציון, אנו פה, הבנים