מַה שָּׁפַר חֶלְקִי וּמַה נָּעַם לִי גּוֹרָלִי דּוֹדִי לִי, דּוֹדִי לִי כְּבֶן אֵלִים מֵהָר גָּלַשׁ וּבְאָזְנִי רַכּוֹת לָחַשׁ הֲיִי לִי הֲיִי לִי בַּת אַתְּ לִי בָּבַת לָחַשׁ הוּא לִי וּפִיו נִצְמַד אֶל פִּי בַּלָּאט עֵת לַיְלָה עַל רָאשֵׁינוּ כַּחֲלוֹם יָרַד חוּשִׁי יוֹנָתִי עֲלִי עִמִּי אֶל עֵבֶר הָר קָרָא לִי, קָרָא לִי עִבְרִי עִמִּי אֶל מְעוֹנִי לֹא עוֹד תָּמוּשִׁי מִימִינִי קָרָא לִי עֲנִי לִי בַּת, עֲנִי לִי בַּת וְלֹא עָנִיתִי לוֹ מִיָּד אוֹיָה לִי וְהוּא פָּנָה הָלַךְ שׁוּב לֹא הָיָה לִי בּוֹדֵדָה אֵשֵׁב הַאִם יָשׁוּב מִן הֶהָרִים דּוֹדִי לִי, דּוֹדִי לִי דּוֹדִי הֲיָשׁוּב מִן הֶהָרִים הִנְּךָ כֹּה טוֹב וְכֹה נָעִים דּוֹדִי לִי מִן הֶהָרִים עוֹנֶה לִי הֵד אָכֵן דּוֹדֵךְ גַּם הוּא בּוֹדֵד דּוֹדִי לִי אַךְ לֹא יָשׁוּב אֵלַיִךְ עוֹד דוֹדִי לֹא לִימה שפר חלקי ומה נעם לי גורלי דודי לי, דודי לי כבן אלים מהר גלש ובאוזני רכות לחש היי לי היי לי בת את לי בבת לחש הוא לי ופיו נצמד אל פי בלאט עת לילה על ראשינו כחלום ירד חושי יונתי עלי עמי אל עבר הר קרא לי, קרא לי עברי עמי אל מעוני לא עוד תמושי מימיני קרא לי עני לי בת, עני לי בת ולא עניתי לו מיד אויה לי והוא פנה הלך שוב לא היה לי בודדה אשב האם ישוב מן ההרים דודי לי, דודי לי דודי הישוב מן ההרים הנך כה טוב וכה נעים דודי לי מן ההרים עונה לי הד אכן דודך גם הוא בודד דודי לי אך לא ישוב אליך עוד דודי לא לי