בְּנֵי עָמָל, אַל יֵאוּשׁ,
אַל חֻלְשָׁה וְרִפְיוֹן,
צֵל חַיִּים אֶת הָאוֹר אַל יָעִיב!
הָהוֹוֶה הוּא אָפֹר,
רַב בּוֹ צַעַר וְיָגוֹן,
הֶעָתִיד הוּא בָּהִיר וְרַב-זִיו!
נַחֲרֹשׁ בְּעָמָל וְנִזְרַע בְּדִמְעָה,
אַךְ נַשְׁקֶה בְּזֵעָה אֶת הַנִּיר;
כִּי יָדוֹעַ נֵדַע: יֵשׁ שָׂכָר לַפְּעוּלָה,
בְּרִנָּה אַךְ נִקְצֹר הַקָּצִיר.בני עמל, אל ייאוש,
אל חולשה ורפיון,
צל חיים את האור אל יעיב!
ההווה הוא אפור,
רב בו צער ויגון,
העתיד הוא בהיר ורב-זיו!
נחרוש בעמל ונזרע בדמעה,
אך נשקה בזיעה את הניר;
כי ידוע נדע: יש שכר לפעולה,
ברינה אך נקצור הקציר.
|
מילים: לא ידוע
לחן: עדן פרטוש הלחנה: 1941
|
ביצוע:
מקהלת הקיבוץ המאוחד 
ניצוח: בנימין פינטוס
שנת הקלטה: 16.5.1954 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
|
על השיר
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: יואב בילינסקי
מבוסס על: "עדן פרטוש: שירי מקהלה ", מרכז לתרבות והסברה, כנראה 1952, 6–9
עדכון אחרון: 03.03.2026 23:10:31
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
פרטים נוספים