גר תמיד

א גֵּר־תָּמִיד הָהּ! כְּלֵי גוֹלָה קְחָה בְיָדֶךָ תּוּר יַבָּשָׁה, לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה הִכֹּנָּה מַה־לְּךָ נִרְדָּם עֵת אַדְמַת יָם תְּקִיאֶךָ? קֵדְמָה נֵס נְסָה, הֶרָה פְנֵה, לְכָה צִיּוֹנָה. ב הֵן כָּל הַיּוֹם, רַק חֶסֶד לְאֹם תִּשְׁאָלָה, בְּכַף דֵּי זָהָב, גַּם בְּפֶה וּכְתָב: חוֹנֵנָה וְנִיב אָח נִבְזֶה: "סוּר לֵךְ מִזֶּה (אולי: סוּר לְךָ או סוּר לָךְ) וָהָלְאָה". קֵדְמָה נֵס נְסָה, הֶרָה פְנֵה לְכָה צִיּוֹנָה. ג עַל־מוּת תִּגַּע, אַף לֹא תִרְגַּע חֵלֵכָה שְׂבַע בּוּז קָלוֹן מִבְּלִי מָלוֹן לָלִינָה. עַד־מָתַי, אוֹי! מִגּוֹי אֶל־גּוֹי תֵּלֵכָה, קֵדְמָה נֵס נְסָה, הֶרָה פְנֵה לְכָה צִיּוֹנָה. ד וּבְלֶחֶם צַר, עַל־שֻׁלְחַן זָר תֹּאכֵלָה אֻמְלָל, נִדְכֶּה, תֻּכֶּה, תִבְכֶּה, תְקוֹנֵנָה, אָח מַה־יֵּקַר מְחִיר הַכִּכָּר תִּשְׁקֹלָה! קֵדְמָה נֵס נְסָה הֶרָה פְנֵה, לְכָה צִיּוֹנָה. ה שׁוּר כִּי רָבְתָה תְּלָאָה וְאָפְסָה תּוֹחֶלֶת, הֲעֵת לַחֲשׁוֹת, וּמְאוּם לַעֲשׂוֹת תְּמָאֵנָה? עָצֵל, נִרְפֶּה, עֲזוֹב אוֹרָפַּה מְשַׁכֶּלֶת! קֵדְמָה נֵס נְסָה. הֶרָה פְנֵה, לְכָה צִיּוֹנָה. ו חוּשָׁה גוֹלֶה פְּלֶשֶׁת תַּעֲלֶה מִזְרָחָה. שָׁמָּה בָאוֹר בְּחֹפֶשׁ וּדְרוֹר תִּשְׁכֹּנָה, שָׁקֵט, שַׁאֲנָן, אֶזְרָח רַעֲנָן, תִּפְרָחָה קֵדְמָה נֵס נְסָה, הֶרָה פְנֵה, לְכָה צִיּוֹנָה. ז אֲזַי מוֹרָשָׁה, אֵת, מַחֲרֵשָׁה תַּחֲזִיקָה, תַּעֲמֹל וּגְמוּל הָאָרֶץ יְבוּל תִּתֵּנָּה, מִטֶּבַע הוֹן, כָּל־רֵאשִׁית אוֹן תִּינָקָה, קֵדְמָה נֵס נְסָה, הֶרָה פְנֵה לְכָה צִיּוֹנָה. ח אֲזַי בַּיְעָרִים עֵצִים הֲדָרִים יָנוּבוּ, מִדַּם עֵנָב, וּלְבֶן חָלָב תָּרֹנָּה, נַחֲלֵי עֲדָנִים, דְּבַשׁ וּשְׁמָנִים יָזוּבוּ, קֵדְמָה נֵס נְסָה, הֶרָה פְנֵה, לְכָה צִיּוֹנָה. ט כָּל יְגִיעַ־כַּף, מִפֶּשַׁע חַף תִּבְלָעָה, עָמִית נֶחְמָד, לְכָל עַם נִצְמָד תִּסְכֹּנָה, וּבֶן בְּלִי-שֵׁם, אָז יֵאָלֵם, יִרְשָׁעָה, קֵדְמָה נֵס נְסָה, הֶרָה פְנֵה, לְכָה צִיּוֹנָה. י קוּם עַם עֲמָמִים וּצְלַח תָּמִים דַּרְכֶּךָ לִשְׂנִיר, חֶרְמוֹן. כַּרְמֶל שָׁרוֹן לְבָנוֹנָה, מִגָּלוּת חֵל צֵא בְכֹחַ וְאֵל בְּעֶזְרֶךְ קֵדְמָה נֵס נְסָה, הֵרָה פְנֵה, לְכָה צִיּוֹנָה.א גר־תמיד הה כלי גולה קחה בידך תור יבשה לארץ חדשה היכונה מה־לך נרדם עת אדמת ים תקיאך קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה ב הן כל היום רק חסד לאום תשאלה בכף די זהב גם בפה וכתב חוננה וניב אח נבזה סור לך מזה והלאה קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה ג על־מות תיגע אף לא תרגע חלכה שבע בוז קלון מבלי מלון ללינה עד־מתי אוי מגוי אל־גוי תלכה קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה ד ובלחם צר על־שלחן זר תאכלה אמלל נדכה תוכה תבכה תקוננה אח מה־יקר מחיר הכיכר תשקולה קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה ה שור כי רבתה תלאה ואפסה תוחלת העת לחשות ומאום לעשות תמאנה עצל נרפה עזוב אורפה משכלת קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה ו חושה גולה פלשת תעלה מזרחה שמה באור בחופש ודרור תשכונה שקט שאנן אזרח רענן תפרחה קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה ז אזי מורשה את מחרשה תחזיקה תעמול וגמול הארץ יבול תתנה מטבע הון כל־ראשית און תינקה קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה ח אזי ביערים עצים הדרים ינובו מדם ענב ולבן חלב תרונה נחלי עדנים דבש ושמנים יזובו קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה ט כל יגיע־כף מפשע חף תבלעה עמית נחמד לכל עם נצמד תסכונה ובן בלי שם אז יאלם ירשעה קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה י קום עם עממים וצלח תמים דרכך לשניר חרמון כרמל שרון לבנונה מגלות חל צא בכוח ואל בעזרך קדמה נס נסה הרה פנה לכה ציונה

נדפס ב"שלושת שירי עם" מאת יוסף מזל לצד שני שירים שאולי לא הולחנו ולא זומרו בפועל. על שיר זה כתוב שם (במקור בכתיב חסר):

תווי הזמרה נתונים מאת החזן המפורסם הד"ר יעקב מ"ץ במנשסתר [מנצ'סטר], והשור באסיפת הציונים השנייה [=הקונגרס הציוני השני] בפי החזן המפורסם ד"ר שבתי דרויאן בבזליא.

התווים לא אותרו ולא ברור אם שרדו.

תודה למיכה כרמון.