שיא הכיף (גרסת השבויים בשבי הלגיון הירדני)

אָז בֵּין הַחֶבְרֶ'ה הַוִּכּוּחַ הִתְעורֵר זֶה קָרָה בְּעֶרֶב קַיִץ מִסְתַּבֵּר כָּל בָּחוּר וְטוֹב שָׁאַג וְהִתְלַהֵב וְנֶחֶלְקוּ דֵּעוֹת הַחֶבְרֶ'ה מַה זֶּה כֵּיף וְאָז קָם בַּחוּר רִאשׁוֹן וְשָׂח דְּבָרָיו בְּרוּרוֹת שִׂיא הַכֵּיף אֶצְלִי לִרְכֹּב עַל בֶּלָה סִיט לִלְחֹשׁ לַסַּרְגֶ'נְט הַגַּוָואד בְּרֹב חֻצְפָּה אוּלַי תּוֹאִיל גַּם כֵּן לִישׁוֹן עַל הָרִצְפָּה וּכְשֶׁיִּפֹּל עָיֵף אֵין כֹּחַ עַל הַצַּד אֶצְעַק לוֹ: רוּץ לִשְׁכַּת הַמְּפַקֵּד! אֶרְכַּב עָלָיו בְּמֶרֶץ עַד שֶיִּתְעַיֵּף וְאַף אֶלְחַשׁ בְּרִכּוּךְ: זֶה שִׂיא הַכֵּיף אָז בֵּין הַחֶבְרֶ'ה הַוִּכּוּחַ הִתְעורֵר זֶה קָרָה בְּעֶרֶב קַיִץ מִסְתַּבֵּר כָּל בָּחוּר וְטוֹב שָׁאַג וְהִתְלַהֵב וְנֶחֶלְקוּ דֵּעוֹת הַחֶבְרֶ'ה מַה זֶּה כֵּיף אָז קָם בַּחוּר שֵׁנִי וְשָׂח כְּאַגָּדָה שִׂיא הַכֵּיף אֶצְלִי לִזְלֹל בְּמִסְעָדָה לָבוֹא לְתֵל אָבִיב, לָשֶׁבֶת כְּמוֹ לוֹרְד וּלְהַזְמִין בְּשַׂר עוֹף, מְרַק פֵּרוֹת וְטוֹרְט מִין אֲרוּחָה בְּרִיאָה שֶׁתַּעֲלֶה שְׁנֵי לַא"י שֶׁבָּהּ אוּכַל לִדְּחֹס הֵיטֵב בְּלִי סוֹף בְּלִי דַּי אֶנְקֹם יְמֵי רָעָב, אֶזְלֹל וְלֹא אֶתְעַיֵּף וּכְשֶׁיִּמָּאֵס אֹמַר זֶה שִׂיא הַכֵּיף אָז בֵּין הַחֶבְרֶ'ה הַוִּכּוּחַ הִתְעורֵר זֶה קָרָה בְּעֶרֶב קַיִץ מִסְתַּבֵּר כָּל בָּחוּר וְטוֹב שָׁאַג וְהִתְלַהֵב וְנֶחֶלְקוּ דֵּעוֹת הַחֶבְרֶ'ה מַה זֶּה כֵּיף   [אָז קָם] בָּחוּר שְׁלִישִׁי וְשָׂח: שְׁמַע גָ'מַאעָה שִׂיא הַכֵּיף אֶצְלִי לָבוֹא לַסִּינֵמָה לָרוּץ לְמוּגְרַבִּי לְהִדָּחֵק בְּלִי תּוֹר לִקְנוֹת שְׁנֵי כַּרְטִיסִים לַיָּצִיעַ מֵאָחוֹר וְאִם אֲנִי וּמִירִי יָד לְיָד נוֹתְנִים יוֹשְׁבִים בַּכִּסְּאוֹת וּמְפַצְּחִים בֹּטְנִים וּכְשֶׁיִּכְבֶּה הָאוֹר כְּתֵפֶיהָ אֲלַטֵּף וְעַל אֹזְנָהּ אֶלְחַשׁ שֶׁזֶּהוּ שִׂיא הַכֵּיף אָז בֵּין הַחֶבְרֶ'ה הַוִּכּוּחַ הִתְעורֵר זֶה קָרָה בְּעֶרֶב קַיִץ מִסְתַּבֵּר כָּל בָּחוּר וְטוֹב שָׁאַג וְהִתְלַהֵב וְנֶחֶלְקוּ דֵּעוֹת הַחֶבְרֶ'ה מַה זֶּה כֵּיף אָז קָם הָרְבִיעִי וְשָׂח דְּבָרָיו לָעַם: שִׂיא הַכֵּיף אֶצְלִי בִּלּוּי עַל שְׂפַת הַיָּם תְּחִלָּה אַשְׁקִיף מֵהָרָצִיף עַל הַחוֹלוֹת פִיגוּרוֹת אֶקְסְטְרָה מִמּוּל מְטַיְּלוֹת אַחַר אֶדְהַר לַיָּם, אֶשְׂחֶה בֵּין כָּל הַגַּלִּים עִם מִירִי בַּסִּירָה אֶת הַבִּלּוּי אַשְׁלִים וְאֶסְקִימוֹ אֶקְנֶה מִתֵּימָנִי יָחֵף וְלַמּוֹכֵר אֹמַר שֶׁזֶּהוּ שִׂיא הַכֵּיף אָז בֵּין הַחֶבְרֶ'ה הַוִּכּוּחַ הִתְעורֵר זֶה קָרָה בְּעֶרֶב קַיִץ מִסְתַּבֵּר כָּל בָּחוּר וְטוֹב שָׁאַג וְהִתְלַהֵב וְנֶחֶלְקוּ דֵּעוֹת הַחֶבְרֶ'ה מַה זֶּה כֵּיף אָז קָם הָאַחֲרוֹן וְשָׂח דְּבָרָיו לֵאמֹר שִׂיא הַכֵּיף הוּא הַרְגָּשַׁת הַדְּרוֹר זֶה מִסְעָדָה, קוֹלְנוֹעַ, יָם וּנְעָרוֹת זוֹ הַרְגָּשַׁת נִתּוּק כְּבָלִים וְשַׁרְשְׁרָאוֹת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁשּׁוּב אֵינְךָ יְצוּר מִסְכֵּן וּמֵעָלֶיךָ אֵין יוֹתֵר שׁוֹמֵר עִם בְּרֶן וְרֶגֶשׁ דְּרוֹר מֻפְלָא אוֹתְךָ תּוֹקֵף וְזֶהוּ זֶה, זֶה שִׂיא הַכֵּיף אז בין החבר'ה הוויכוח התעורר זה קרה בערב קיץ מסתבר כל בחור וטוב שאג והתלהב ונחלקו דעות החבר'ה מה זה כיף ואז קם בחור ראשון ושח דבריו ברורות שיא הכיף אצלי לרכב על בלה סיט ללחוש לסרג'נט הגוואד ברוב חוצפה אולי תואיל גם כן לישון על הרצפה וכשייפול עייף אין כוח על הצד אצעק לו: רוץ לשכת המפקד! ארכב עליו במרץ עד שיתעייף ואף אלחש בריכוך: זה שיא הכיף אז בין החבר'ה... אז קם בחור שני ושח כאגדה שיא הכיף אצלי לזלול במסעדה לבוא לתל אביב, לשבת כמו לורד ולהזמין בשר עוף, מרק פירות וטורט מין ארוחה בריאה שתעלה שני לא"י שבה אוכל לדחוס היטב בלי סוף בלי די אנקום ימי רעב, אזלול ולא אתעייף וכשיימאס אומר זה שיא הכיף אז בין החבר'ה... [אז קם] בחור שלישי ושח: שמע ג'מאעה שיא הכיף אצלי לבוא לסינימה לרוץ למוגרבי ולהידחק בלי תור לקנות שני כרטיסים ליציע מאחור ואם אני ומירי יד ליד נותנים יושבים בכיסאות ומפצחים בוטנים וכשיכבה האור כתפיה אלטף ועל אוזנה אלחש שזהו שיא הכיף אז בין החבר'ה... אז קם הרביעי ושח דבריו לעם: שיא הכיף אצלי בילוי על שפת הים תחילה שאקיף מהרציף על החולות פיגורות אקסטרה ממול מטיילות אחר אדהר לים, אשחה בין כל הגלים עם מירי בסירה את הבילוי אשלים ואסקימו אקנה מתימני יחף ולמוכר אומר שזהו שיא הכיף אז בין החב'רה... אז קם האחרון ושח דבריו לאמור שיא הכיף הוא הרגשת הדרור זה מסעדה, קולנוע, ים ונערות זו הרגשת ניתוק כבלים ושרשראות ההרגשה ששוב אינך יצור מסכן ומעליך אין יותר שומר עם ברן ורגש דרור מופלא אותך תוקף וזהו זה, זה שיא הכיף