דני דן

שְׁמִי הוּא דָּנִי דָּן, דָּנִי הַקְּטַנְטַן, לִי חֻלְצָה כְּחֻלָּה וְצַוָּארוֹן לָבָן. לִי מִכְנָס רָחָב וְלִבִּי הוּא יָם וְשׂוֹחָה עָלָיו יַלְדָּתִי מִרְיָם. עַל הַחֶבֶל, חֶבֶל הַמָּתוּחַ אֲטַפֵּס לְמַעְלָה וּבַחֲזָרָה. עַל מִפְרָשׂ הַלֹּבֶן הַנִּשָּׂא בָּרוּחַ מְצִיצָה בִּי עַיִן שְׁחֹרָה. מְצִיצָה הִיא מִשָּׁמַיִם, מִשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים, וְהַיָּם מָלֵא הַמַּיִם עִם גַּלִּים גַּלִּים. יוֹצֵא בַּמָּחוֹל הַיָּם הַכָּחֹל, מִפְרָשִׂים לְבָנִים מְתוּחִים. רוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְנֶפֶשׁ אוֹהֶבֶת, בַּסְּפִינָה הֵם יוֹצְאִים מַלָּחִים. אָמַרְנוּ מִנֶּגֶב לִכְבֹּשׁ עַד מְטוּלָה, מַה שֶּׁאָמַרְנוּ קַיָּם. הָרִים הֶעְפַּלְנוּ, יָרַדְנוּ לַחוּלָה אֲנַחְנוּ נִכְבֹּשׁ אֶת הַיָּם. אֶת זֶמֶר הַיָּם תָּשִׁירִי, מִרְיָם, יַלְדָּתִי הַקְּטַנָּה, תְּזַמְּרִי. תָּמִיד אַחֲרַיִךְ יָשִׁירוּ אֵלַיִךְ בַּחוּרִים שֶׁל הַצִּי הָעִבְרִי. יֵשׁ לִי חָבֵר שְׁמוֹ גָּד, שֵׁנִי שְׁמוֹ זְאֵב וְאוֹהֵב אֶחָד, גַּם שֵׁנִי אוֹהֵב. לֹא זְאֵב אָשֵׁם, לֹא בְּגָד אָשָׁם, אוֹהֲבִים שְׁנֵיהֶם דַּוְקָא אֶת מִרְיָם. עַל הַחֶבֶל, חֶבֶל הַמָּתוּחַ הֵם שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו פּוֹצְחִים בְּקוֹל שִׁירָה. עַל מִרְיָם שָׁרִים הֵם, יִקָּחֶם הָרוּחַ, סְפִינָתֵנוּ זוֹ לֹא בַּחוּרָה. כָּךְ עוֹמְדִים שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד, בֵּין שָׁמַיִם וְהַיָּם, וְשָׁרִים עַל סְפִינָתֵנוּ עַל מִרְיָם, מִרְיָם. יוֹצֵא בַּמָּחוֹל הַיָּם הַכָּחֹל, מִפְרָשִׂים לְבָנִים מְתוּחִים. וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְנֶפֶשׁ אוֹהֶבֶת בַּסְּפִינָה הֵם יוֹשְׁבִים מַלָּחִים. הַלֵּב מִתְרַחֵב לִכְחֻלֵּי הַכֻּתֹּנֶת, הַיָּד צְמוּדָה לַסֻּלָּם. עַל גַּל תִּתְנַשֵּׂא הַסְּפִינָה הַקְּטַנְטֹנֶת – אֲנַחְנוּ נִכְבֹּשׁ אֶת הַיָּם! אֶת זֶמֶר הַיָּם תָּשִׁירִי, מִרְיָם, יַלְדָּתִי הַקְּטַנָּה, תְּזַמְּרִי. תָּמִיד אַחֲרַיִךְ יָשִׁירוּ אֵלַיִךְ בַּחוּרִים שֶׁל הַצִּי הָעִבְרִי.שמי הוא דני דן, דני הקטנטן לי חולצה כחולה וצווארון לבן לי מכנס רחב ולבי הוא ים ושוחה עליו ילדתי מרים על החבל, חבל המתוח אטפס למעלה ובחזרה על מפרש הלובן הנישא ברוח מציצה בי עין שחורה. מציצה היא משמים משמים כחולים והים מלא המים עם גלים גלים יוצא במחול הים הכחול מפרשים לבנים מתוחים רוח נושבת ונפש אוהבת בספינה הם יוצאים מלחים. אמרנו מנגב לכבוש עד מטולה מה שאמרנו קיים הרים העפלנו,ירדנו לחולה אנחנו נכבוש את הים. את זמר הים תשירי מרים ילדתי הקטנה תזמרי. תמיד אחרייך ישירו אליך בחורים של הצי העברי. יש לי חבר שמו גד, שני שמו זאב ואוהב אחד גם שני אוהב לא זאב אשם לא בגד אשם אוהבים שניהם דווקא את מרים. על החבל, חבל המתוח הם שניהם יחדיו פוצחים בקול שירה. על מרים שרים הם יקחם הרוח ספינתנו זו לא בחורה. כך עומדים שניהם ביחד בין שמים והים ושרים על ספינתנו על מרים, מרים. יוצא במחול הים הכחול מפרשים לבנים מתוחים רוח נושבת ונפש אוהבת בספינה הם יושבים מלחים. הלב מתרחב לכחולי הכותנת היד צמודה לסולם על גל תתנשא הספינה הקטנטונת אנחנו נכבוש את הים. את זמר הים תשירי מרים…

במקור בוצע על-ידי מתתיהו רוזין בתאטרון "לי לה לו" (לפי תכנית "שרתי לך ארצי" מס' 18).

דברים שנאמרו בתכנית הרדיו "שאלה של טעם" 24.5.1985 ונרשמו משם בידי מאיר נוי (עמ' 2124 במקבץ הסרוק מתוך כרטסת מאיר נוי):

לפי רפאל קלצ'קין, השיר נכתב לבקשת מתתיהו רוזין בשנת 1947. לפי אליהו הכהן, השיר הושר כבר בפי מתתיהו רוזין כבר ב1945, בתכנית השנייה של תיאטרון "לי לה לו". הנריק וארס (שהלחין גם את המנון לי לה לו) הוזמן על ידי הבמאי ז'אנין וורדן לכתוב לחנים.

הפרטים שמסר אליהו הכהן מתאימים למידע על התכנית בכרך השני של "פזמונים ושירי זמר" מאת אלתרמן, עמ' 399. תכנית זו, "ריאיון ב'לי-לה-לו'" הוגדרה "רביו ב-2 חלקים ו-20 תמונות מאת זנון ורדן". המחברים (של הפזמונים ואולי גם של דברי הקישור): נתן אלתרמן [בתוכנית זו בוצע לראשונה "כלניות"], מרים ברנשטיין-כהן, שמואל פישר ורפאל קלצקין, והמוסיקה מאת משה וילנסקי, הנריק ורס, ס. [כנראה שמואל] פרשקו. הבכורה: 18 בינואר 1945.

בשירון "רונו נא מגל אל גל" מזוהה המלחין כמשה וילנסקי בשוגג: השיר נעדר מארכיון וילנסקי. באקו"ם רשום הלחן כ"נחלת הכלל".

---

מיהו "דני דן"? / דנה אבידר

"דני" היה כינויו המחתרתי של כתריאל יפה, אחד מראשי הסקציה הימית של "הפועל" וחבר בזרוע הימית של ההגנה. ב- 1934 היה המלווה המקצועי של אוניית המעפילים "ולוס". כותב עליו אלוף יוסף אבידר, מראשי ההגנה,  בספרו "בדרך לצהל", (הוצאת משרד הביטחון , מערכות 1970) "כתריאל יפה היה צעיר בלתי רגיל בצניעותו ובהתמדתו, במסירותו וברגש האחריות העליונה שגילה כלפי כל תפקיד שהתנדב למלא. אך הים היה אהבתו הגדולה".

לאחר פרוץ המאורעות והמרד הערבי ב-1936 היה צורך להקים נמל לעגינה ופריקה של סחורות בתל אביב כדי להימנע משימוש בנמל יפו. כתריאל יפה היה זה שקבע את המקום בו עומד עד היום המזח של הנמל בצפון העיר.

ב-18 במאי 1941 יצאו 23 לוחמים של ההגנה יחד עם קצין בריטי מחיפה לטריפולי שבלבנון במטרה לחבל בבתי הזיקוק כדי שלא לאפשר לצבא הגרמני להשתלט עליהם. על הסירה פיקד כתריאל יפה והיו בה לוחמים מהמחלקה הערבית של הפלמ"ח ואנשי הים של ההגנה. שם הסירה היה "ארי הים" והיא נעלמה לפני שהגיעה ליעדה. עד היום לא ידוע מה עלה בגורלה. משערים כי הוטבעה על ידי צוללת גרמנית. חודשים ספורים לאחר שנעלמה הסירה נולד לכתריאל יפה בן ושמו דני יפה, על שם הכינוי של אביו. בתו הבכירה, סופרת הילדים תמר ברגמן, כתבה על אביה ספר בשם: "רב חובל שב אליך".

קראו עוד על כתריאל יפה בוויקיפדיה העברית.

השיר "שמי הוא גרשון זק" הוא כנראה פרודיה לפי "דני דן".

ביצועים נוספים:

• אבינועם קולודני
• דודו אלהרר

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 18-20 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 6