שְׁמִי הוּא דָּנִי דָּן, דָּנִי הַקְּטַנְטַן, לִי חֻלְצָה כְּחֻלָּה וְצַוָּארוֹן לָבָן. לִי מִכְנָס רָחָב וְלִבִּי הוּא יָם וְשׂוֹחָה עָלָיו יַלְדָּתִי מִרְיָם. עַל הַחֶבֶל, חֶבֶל הַמָּתוּחַ אֲטַפֵּס לְמַעְלָה וּבַחֲזָרָה. עַל מִפְרָשׂ הַלֹּבֶן הַנִּשָּׂא בָּרוּחַ מְצִיצָה בִּי עַיִן שְׁחֹרָה. מְצִיצָה הִיא מִשָּׁמַיִם, מִשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים, וְהַיָּם מָלֵא הַמַּיִם עִם גַּלִּים גַּלִּים. יוֹצֵא בַּמָּחוֹל הַיָּם הַכָּחֹל, מִפְרָשִׂים לְבָנִים מְתוּחִים. רוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְנֶפֶשׁ אוֹהֶבֶת, בַּסְּפִינָה הֵם יוֹצְאִים מַלָּחִים. אָמַרְנוּ מִנֶּגֶב לִכְבֹּשׁ עַד מְטוּלָה, מַה שֶּׁאָמַרְנוּ קַיָּם. הָרִים הֶעְפַּלְנוּ, יָרַדְנוּ לַחוּלָה אֲנַחְנוּ נִכְבֹּשׁ אֶת הַיָּם. אֶת זֶמֶר הַיָּם תָּשִׁירִי, מִרְיָם, יַלְדָּתִי הַקְּטַנָּה, תְּזַמְּרִי. תָּמִיד אַחֲרַיִךְ יָשִׁירוּ אֵלַיִךְ בַּחוּרִים שֶׁל הַצִּי הָעִבְרִי. יֵשׁ לִי חָבֵר שְׁמוֹ גָּד, שֵׁנִי שְׁמוֹ זְאֵב וְאוֹהֵב אֶחָד, גַּם שֵׁנִי אוֹהֵב. לֹא זְאֵב אָשֵׁם, לֹא בְּגָד אָשָׁם, אוֹהֲבִים שְׁנֵיהֶם דַּוְקָא אֶת מִרְיָם. עַל הַחֶבֶל, חֶבֶל הַמָּתוּחַ הֵם שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו פּוֹצְחִים בְּקוֹל שִׁירָה. עַל מִרְיָם שָׁרִים הֵם, יִקָּחֶם הָרוּחַ, סְפִינָתֵנוּ זוֹ לֹא בַּחוּרָה. כָּךְ עוֹמְדִים שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד, בֵּין שָׁמַיִם וְהַיָּם, וְשָׁרִים עַל סְפִינָתֵנוּ עַל מִרְיָם, מִרְיָם. יוֹצֵא בַּמָּחוֹל הַיָּם הַכָּחֹל, מִפְרָשִׂים לְבָנִים מְתוּחִים. וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְנֶפֶשׁ אוֹהֶבֶת בַּסְּפִינָה הֵם יוֹשְׁבִים מַלָּחִים. הַלֵּב מִתְרַחֵב לִכְחֻלֵּי הַכֻּתֹּנֶת, הַיָּד צְמוּדָה לַסֻּלָּם. עַל גַּל תִּתְנַשֵּׂא הַסְּפִינָה הַקְּטַנְטֹנֶת – אֲנַחְנוּ נִכְבֹּשׁ אֶת הַיָּם! אֶת זֶמֶר הַיָּם תָּשִׁירִי, מִרְיָם, יַלְדָּתִי הַקְּטַנָּה, תְּזַמְּרִי. תָּמִיד אַחֲרַיִךְ יָשִׁירוּ אֵלַיִךְ בַּחוּרִים שֶׁל הַצִּי הָעִבְרִי.שמי הוא דני דן, דני הקטנטן לי חולצה כחולה וצווארון לבן לי מכנס רחב ולבי הוא ים ושוחה עליו ילדתי מרים על החבל, חבל המתוח אטפס למעלה ובחזרה על מפרש הלובן הנישא ברוח מציצה בי עין שחורה. מציצה היא משמים משמים כחולים והים מלא המים עם גלים גלים יוצא במחול הים הכחול מפרשים לבנים מתוחים רוח נושבת ונפש אוהבת בספינה הם יוצאים מלחים. אמרנו מנגב לכבוש עד מטולה מה שאמרנו קיים הרים העפלנו,ירדנו לחולה אנחנו נכבוש את הים. את זמר הים תשירי מרים ילדתי הקטנה תזמרי. תמיד אחרייך ישירו אליך בחורים של הצי העברי. יש לי חבר שמו גד, שני שמו זאב ואוהב אחד גם שני אוהב לא זאב אשם לא בגד אשם אוהבים שניהם דווקא את מרים. על החבל, חבל המתוח הם שניהם יחדיו פוצחים בקול שירה. על מרים שרים הם יקחם הרוח ספינתנו זו לא בחורה. כך עומדים שניהם ביחד בין שמים והים ושרים על ספינתנו על מרים, מרים. יוצא במחול הים הכחול מפרשים לבנים מתוחים רוח נושבת ונפש אוהבת בספינה הם יושבים מלחים. הלב מתרחב לכחולי הכותנת היד צמודה לסולם על גל תתנשא הספינה הקטנטונת אנחנו נכבוש את הים. את זמר הים תשירי מרים…