בְּגִנַּת פְּרָחִים רַחֲבַת יָדַיִם
תַּחַת שִׂיחַ מְבֻדָּד
שָׁם אֵשֵׁב, אַשְׁקִיף עַל פְּנֵי הַמַּיִם
אֶת דְּמוּתְךָ אֶרְאֶה בַּלָּאט.
עת תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,
זָכוֹר אֶזְכֹּר לֵיל אֶמֶשׁ
אֶת שְׁבוּעַת הָאַַהֲבָה
הָיָה זֶה בְּלֵיל אָבִיב פּוֹרֵחַ
בְּלֵיל תְּשׁוּקה קוֹדֵחַ
וּמַנְגִּינַת פְּלָאִים
קָשַׁרְנוּ אֶת לִבּוֹתֵינוּ יַחַד
עֵדִים הם פְּנֵי הַמַּיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה.
בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה הוּא הוֹפִיעַ
זְרוֹעוֹתָיו אֵלַי הוּא שָׁלַח
בּוֹאִי נָא אִתִּי אֶל הָרָקִיעַ
שָׁם אֲנִי שֶׁלָּךְ לָעַד.
עֵת תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ,
מִכְתָּב כָּתוּב מֵאֶמֶשׁ,
אֶת לִבִּי מָסַרְתִּי לָךְ.
הוֹי, לָמָּה?
מַדּוּעַ זֶה הָלַכְתָּ,
אֶת הַשְּׁבוּעָה שָׁכַחְתָּ,
הָלַכְתָּ לְךָ בְּלִי שׁוּב?
לָנֶצַח, אֶזְכֹּר אֶת אַהֲבָתֵנוּ
עֵדִים הֵם הַשָּׁמַיִם
וּמַלְאַךְ הָאַהֲבָה.