מולדתי ארץ כנען

מוֹלַדְתִּי אֶרֶץ כְּנַעַן מְגַמָּתִי שְׂדוֹת חוֹרָן יָא-לֵיל יָא-לֵיל יָא-לֵיל יָא-לֵילִי מוֹלַדְתִּי אֶרֶץ כְּנַעַן מְגַמָּתִי שְׂדוֹת חוֹרָןמולדתי ארץ כנען מגמתי שדות חורן ילל ילל ילל יללי מולדתי ארץ כנען מגמתי שדות חורן

ברכה צפירה בשירונה "קולות רבים" עמ' 219 כותבת כי אלה "מילים ולחן עממיים. יצירה ארץ ישראלית, בהשפעת לחן בדואי. מייחסים את מילות השיר לאלכסנדר פן". השיר הופיע בעברית בדפוס כבר בשנת 1929 בשירון "מזמרת הארץ" בעריכת שלמה רוזובסקי שיצא בוורשה, גילה פלם בעבודת המוסמך שלה "פעולתה המוסיקלית של ברכה צפירה בשנות ה-30 וה-40 בארץ ישראל" (1982), ניסתה להתחקות אחר מקור הלחן ללא הצלחה. היא מסכמת (עמ' 121) כי המקור הערבי שימש "רק נקודת מוצא לוריאציות, או השראה לכתיבה חדשה ברוח המוסיקה הערבית" והם [השירים הערביים שמקורם לא זוהה] רק, כפי שהגדיר אותם מר עזרא אהרון, "אינם שירים ערביים אלא שירים ארץ ישראליים".

השיר שולב בסרטו של ברוך אגדתי, "זאת היא הארץ" משנת 1935. (תודה לפרופ' דוד אסף)

הלחן משמש כנושא ל"וריאציות על שיר עברי" לשלישיית פסנתר מאת פאול בן חיים וכבסיס לעיבוד רב קולי כשיר מקהלה מס' 1 מאת יוסף טל (1952).

ביצוע נוסף: נגנים מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח דייויד עמוס בעיבוד יואל חיות (השיר החמישי מתוך Israeli Melodies; הכותרת באנגלית Song of the Canaan).

ראו גם מולדתי היא ארץ כנען, שכתבה שרה לוי-תנאי בשילוב עם הלחן שבדף זה.

בין גרסאות הלחן הבדלים אחדים. מסכם ד"ר יוסי גולדנברג: בשיר הערבי המקורי כפי שמוכר לנו רק מזמרתה של מרים לויטין, המקצב חופשי. בגרסאות העבריות הוכנס הלחן לתוך משקל. הגרסאות שרשמו הלל אילת ויואב בילינסקי זהות במבחר הצלילים ומשכיהם אך שונות במשקל. ההעדפה ביניהן עשויה להיות תלויה בעיבוד. בגרסה הרשומה ב"ספר המועדים", הצלילים הארוכים ממושכים יותר, וכך הקליט את השיר הלל רווה גם בביצוע הסולו וגם בדואט עם אביבה רווה. הבדלים נוספים בלחנים קשורים למבחר הצלילים ובעיקר לסיום - ב"ספר המועדים" סיום גבוה ובגרסת התווים האחרת סיום נמוך. בהקלטות עולים וריאנטים נוספים.

עיבוד מאת: צבי טלמון (מונסון)

מקור: "צבי טלמון (מונסון): עט הזמיר - שירים למקהלה לבתי ספר ולזמרה בציבור", תוית, תשכ"ה, עמוד 26-27

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד יד

התווים הוכנו כפי שהמתווה זוכר את הלחן, ובהתאם לתווים המופיעים ב"שירון לכיתות ג-ד" ובשירון "שאו ציונה".

תווים רשומים מימין לשמאל.

כותב מיכה נצר: מתוך ספר זכרונות של יפה שרגא (אם רעיתי עפרה) בסיום הסמינר העברי למורים, לבוב 1930.