מולדתי ארץ כנען

העתקת מילות השיר

מוֹלַדְתִּי אֶרֶץ כְּנַעַן מְגַמָּתִי שְׂדוֹת חוֹרָן יָא-לֵיל יָא-לֵיל יָא-לֵיל יָא-לֵילִי מוֹלַדְתִּי אֶרֶץ כְּנַעַן מְגַמָּתִי שְׂדוֹת חוֹרָןמולדתי ארץ כנען מגמתי שדות חורן ילל ילל ילל יללי מולדתי ארץ כנען מגמתי שדות חורן
מילים: עממי
לחן: עממי ערבי

מוֹלַדְתִּי
אֶרֶץ כְּנַעַן
מְגַמָּתִי
שְׂדוֹת חוֹרָן

יָא-לֵיל יָא-לֵיל
יָא-לֵיל יָא-לֵילִי

מוֹלַדְתִּי
אֶרֶץ כְּנַעַן
מְגַמָּתִי
שְׂדוֹת חוֹרָן
מולדתי
ארץ כנען
מגמתי
שדות חורן

ילל ילל
ילל יללי

מולדתי
ארץ כנען
מגמתי
שדות חורן




 פרטים נוספים


מתוך Songs heard in Palestine   העתקת מילות השיר

 



יַהֲלֵיל יַהֲלֵיל
יָפֶה הַלַּיִל
יַהֲלֵיל, יַהֲלֵילִי
יָפֶה הַלֵּיל
יָה לֵיל יַהֲלֵיל, יָה לֵיל יַהֲלֵיל
יָה לֵיל יַהֲלֵילִי, יָפֶה הַלֵּיל

אֶרֶץ כְּנָעַן מוֹלַדְתִּי
וּשְׂדוֹת חָרָן מְגַמָּתִי
אֶרֶץ כְּנָעַן מוֹלַדְתִּי
אֶרֶץ כְּנָעַן

יהליל יהליל
יפה הליל
יהליל, יהלילי
יפה הליל
יה ליל יהליל, יה ליל יהליל
יה ליל יהלילי, יפה הליל

ארץ כנען מולדתי
ושדות חורן מגמתי
ארץ כנען מולדתי
ארץ כנען




 פרטים נוספים


נוסח נוסף   העתקת מילות השיר

 



מְכוֹרָתִי אֶרֶץ כְְּנָעַן...
מכורתי ארץ כנען...




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

הלל (אילקה) רוה 
שנת הקלטה: 1959
נכלל בתקליט: Songs from the Exodus - Hillel and the Songs of Galilee
הקלטות נוספות

על השיר

ברכה צפירה בשירונה "קולות רבים" עמ' 219 כותבת כי אלה "מילים ולחן עממיים. יצירה ארץ ישראלית, בהשפעת לחן בדואי. מייחסים את מילות השיר לאלכסנדר פן". השיר הופיע בעברית בדפוס כבר בשנת 1929 בשירון "מזמרת הארץ" בעריכת שלמה רוזובסקי שיצא בוורשה, גילה פלם בעבודת המוסמך שלה "פעולתה המוסיקלית של ברכה צפירה בשנות ה-30 וה-40 בארץ ישראל" (1982), ניסתה להתחקות אחר מקור הלחן ללא הצלחה. היא מסכמת (עמ' 121) כי המקור הערבי שימש "רק נקודת מוצא לוריאציות, או השראה לכתיבה חדשה ברוח המוסיקה הערבית" והם [השירים הערביים שמקורם לא זוהה] רק, כפי שהגדיר אותם מר עזרא אהרון, "אינם שירים ערביים אלא שירים ארץ ישראליים".

השיר שולב בסרטו של ברוך אגדתי, "זאת היא הארץ" משנת 1935. (תודה לפרופ' דוד אסף)

הלחן משמש כנושא ל"וריאציות על שיר עברי" לשלישיית פסנתר מאת פאול בן חיים וכבסיס לעיבוד רב קולי כשיר מקהלה מס' 1 מאת יוסף טל (1952).

ביצוע נוסף: נגנים מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח דייויד עמוס בעיבוד יואל חיות (השיר החמישי מתוך Israeli Melodies; הכותרת באנגלית Song of the Canaan).

ראו גם מולדתי היא ארץ כנען, שכתבה שרה לוי-תנאי בשילוב עם הלחן שבדף זה.

בין גרסאות הלחן הבדלים אחדים. מסכם ד"ר יוסי גולדנברג: בשיר הערבי המקורי כפי שמוכר לנו רק מזמרתה של מרים לויטין, המקצב חופשי. בגרסאות העבריות הוכנס הלחן לתוך משקל. הגרסאות שרשמו הלל אילת ויואב בלינסקי זהות במבחר הצלילים ומשכיהם אך שונות במשקל. ההעדפה ביניהן עשויה להיות תלויה בעיבוד. בגרסה הרשומה ב"ספר המועדים", הצלילים הארוכים ממושכים יותר, וכך הקליט את השיר הלל רווה גם בביצוע הסולו וגם בדואט עם אביבה רווה. הבדלים נוספים בלחנים קשורים למבחר הצלילים ובעיקר לסיום - ב"ספר המועדים" סיום גבוה ובגרסת התווים האחרת סיום נמוך. בהקלטות עולים וריאנטים נוספים.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תווים: הלל אילת

תווים  

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד יד




תווים  

התווים הוכנו כפי שהמתווה זוכר את הלחן, ובהתאם לתווים המופיעים ב"שירון לכיתות ג-ד" ובשירון "שאו ציונה".



תיווי: יואב בלינסקי
תגיות




עדכון אחרון: 08.07.2022 19:40:42


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: