מתל אביב ועד לטרון

העתקת מילות השיר

הֲשָׁמַעְתֶּם מַעֲשֶׂה? אֵיךְ קָרָה וְנַעֲשֶׂה כִּי הֲלוֹם הִגַּעְתִּי לֹא פָּשׁוּט אַף כִּי לֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה "חָשׁוּד". בְּגִנַּת פְּרָחִים רַחֲבַת יָדַיִם תַּחַת גַּג שֶׁל רְעָפִים עִם אִשְׁתִּי שָׁכַבְתִּי כִּשְׁעָתַיִם וּפִתְאוֹם מְצַלְצְלִים מֵהַמִּטָּה זִנַּקְתִּי אֶת הַחַשְׁמָל הִדְלַקְתִּי וְשׁוֹאֵל בְּקוֹל זוֹעֵם: מִי מְצַלְצֵל מְאֻחָר בַּלֵּיל אֶת מְנוּחָתִי מַפְרִיעַ? אַתָּה אֲדוֹן, אַל תִּבָּהֵל מִיָּד לְךָ נוֹדִיעַ לֹא, לֹא אֶפְתַּח, הוֹי גַּנָּבִים לַמִּשְׁטָרָה אוֹדִיעַ אַתָּה, אֲדוֹן, אַל נָא תַּרְעִים הִיא הִנֵּה כְּבָר הוֹפִיעָה מַה לַּעֲשׂוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר שׁוֹמְעִים כָּזֹאת אֶל הַדֶּלֶת נִגַּשְׁתִּי וּבְשֶׁקֶט בִּקַּשְׁתִּי צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִם וְאָז קוּמט אַרײן אַ סאָלדאַט אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע תָּפְסוּ אוֹתִי הוֹי רַע לִי רַע אֶת יָדַי הֵם לִי קָשְׁרוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן אִתִּי יָשְׁבוּ אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע וּבַחֶדֶר מַהְפֵּכָה אֲרוֹנוֹת מְגֵרוֹת פְּתוּחִים הָרְהִיטִים כְּבָר הֲפוּכִים וְאָז יוֹשֵׁב לוֹ מִיסְטֶר גּוֹי וְשׁוֹאֵל אוֹתִי: אוֹי אוֹי אוֹי בְּבַקָּשָׁה רִימֶמְבֶּר רִימֶמְבֶּר מֵאֵימָתַי הִנְּךָ מֶמְבֶּר? שֶׁל בֵּיתָ"רִיסְטִים, רֶוִיזְיוֹנִיסְטִים, שְׁטֶרְנִיסְטִים, סָרָאגִ'יסְטִים וְכָל מִינֵי אִיסְטִים? וְאָז עָנִיתִי לוֹ: אֲדוֹנִי! לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם! מֵעוֹדִי לֹא הָיִיתִי לֹא פֹּה וְלֹא שָׁם אֲנִי סְתָם יְהוּדִי תָּם מֵעוֹלָם הָיִיתִי סְתָם יְהוּדִי שֶׁלֹּא חָלַם עַל פּוֹלִיטִיקָה וְעִנְיְנֵי עַם בְּמִסְחָר רַק עָסַקְתִּי וּבָזֹאת הִסְתַּפַּקְתִּי וְדַי תִּשְׁאֲלוּ אֶת אִשְׁתִּי וְתִרְאוּ שֶׁאַף הִיא תֹּאמַר אֶת דְּבָרַי בְּוַדַּאי פֿרײטאַג בײ דער נאַכט כְּשֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא מֶלֶךְ אוֹמְרִים לִי: דְּרֶס יוֹרְסֶלְף וּלְיָפוֹ נֵלֵךְ הָיָה זֶה לַיְלָה יָפֶה הָיָה זֶה לַיְלָה בְּיָפוֹ עַל "בּוּרְשׁ" עִם כִּנִּים מִכָּל הַמִּינִים וְרֵיחַ שֶׁל "קַרְדָּל". הָיָה זֶה לַיְלָה נִפְלָא הָיָה זֶה לַיְלָה רוֹמַנְטִי בִּמְקוֹם עִם אִשְׁתִּי הַיָּפָה עִם חֶבֶר גַּנָּבִים שָׁם לַנְתִּי גּוּד מוֹרְנִינְג, גּוּד מוֹרְנִינְג מְעִירִים אוֹתִי בַּבֹּקֶר גּוּד מוֹרְנִינְג, גּוּד מוֹרְנִינְג טו יו! גּוּד מוֹרְנִינְג, הִתְלַבֵּשׁ נָא הַטֶּנְדֶּר מְחַכֶּה לְמַטָּה גּ'וֹרְנִי טוּ גֶּ'רוּזָלֶם פוֹר יוּ יָצוֹא יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בַּחוּרַיִם כְּבוּלֵי יָדַיִם רַגְלַיִם וְהַפֶּה וּבְעֵת הַטֶּנְדֶּר עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם מִלְמְלוּ שִׁיר זֶמֶר שֶׁכָּזֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵימָתַי מָתַי תִּגָּמַרְנָה צָרוֹתַי אֶל אִשְׁתִּי אֶחְזֹר? רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָא לִי אֱמֹר מֵעַל הַמִּגְדָּל שֶׁל סִי. אַי. דִּי. רְאִיתִיךְ יְרוּשָׁלַיִם אַךְ מִיָּד לְבֵית הָאֲסוּרִים הִכְנִיסוּנִי אָז לִשְׁבוּעַיִם הוֹדֵךְ הִכַּרְתִּי בַּחוּץ וּבְנוֹפִים מֵהַר הַזֵּיתִים עַד מִגְרַשׁ הָרוּסִים יְרוּשָׁלַיִם מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים בְּחֶדֶר תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים דּוּגְרִי, תַּאם-אַם! פוּסְחָה, תַּאם-אַם! הַלְוַאי וְלֹא הִכַּרְתִּי זֹאת אַף פַּעַם הוֹי סִינֶמָה, בַּלָּשׁ מַתְחִיל פֹּה מֵחָדָשׁ חֲקִירוֹת חַקְרוּנִי עַד אֵין סוֹף הַגֵּד אֶת הָאֱמֶת מִי הוּא הַמְּפַקֵּד בְּתוֹתָחִים לִירוֹת אוֹתְךָ לִמֵּד? הַגֵּד אֶת הַשֵּׁם, וְאִם לֹא כֵּן חֹפֶשׁ שְׁנָתִי לְךָ נִתֵּן שָׁם תָּנוּחַ וְתַחְשֹׁב אִם לְשָׁנָה זוֹ יֵשׁ סוֹף שָׁם אִישׁ אוֹתְךָ גַּם לֹא יַחְטֹף עָמֹק עָמֹק בָּאֲדָמָה קְבָרוּנִי רָחוֹק רָחוֹק תִּקְוָה הִיא מֵעֵינַי לְחֻפְשָׁה מֵאֹנֶס הוֹבִילוּנִי דער בּראָך איז גרויס אַן אוּמגליק, רַבּוֹתַי! אַל תִּשְׁאֲלוּנִי אָן, אַל תִּשְׁאֲלוּנִי אֵיךְ מוֹבִילִים אוֹתִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם שֶׁבּוֹ *חוֹדְלִים מִלֶּכֶת מָקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁנָה לִשְׁנָתַיִם הוֹפֶכֶת דּוֹלֵף דּוֹלֵף הַדֶּלֶף דּוֹלֵף הוּא מֵעֵינַי יַעַבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת אֶלֶף שְׁנוֹת אֶלֶף בְּוַדַּאי לַשַּׁעַר קָרַבְתִּי מַבָּט רַק חָטַפְתִּי מען פֿאַכעט, מען פֿאַכעט לי עָפוֹת הַיָּדַיִם שָׁרוֹת הַשְּׂפָתַיִם פֿאַר פֿאַרכט, פֿאַר פֿאַרכט אַי אַי שָׁלוֹם רַבּוֹתַי מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים לִרְאוֹת פָּנִים מֻכָּרִים נִהְיָה לִי כֹּה קַל, וְכֹה חַם עַל הַלֵּב עַל שֶׁהֶחְלַטְתִּי "לָשֶׁבֶת" חוֹבֵב הוֹי חֲבֵרִים יַגִּיעַ הַזְּמַן נֵצֵא כֻּלָּנוּ מִכָּאן וְאָז נֵצֵא יָד בְּיָד וְאָז נָשִׁיר פֶּה אֶחָד: הוֹרָה מִזְרָע, מִזְרָע הוֹרָה הַךְ הַקֶּצֶב יָד אֶל יָד מִדַּרְכֵּנוּ לֹא נַחְזֹרָה לְעוֹלָם וָעֵד!השמעתם מעשה? איך קרה ונעשה כי הלום הגעתי לא פשוט אף כי לא ידעתי מעולם לא שמעתי פירושה של המילה "חשוד". בגינת פרחים רחבת ידיים תחת גג של רעפים עם אשתי שכבתי כשעתיים ופתאום מצלצלים מהמיטה זינקתי את החשמל הדלקתי ושואל בקול זועם: מי מצלצל מאוחר בליל את מנוחתי מפריע? אתה אדון, אל תיבהל מיד לך נודיע לא, לא אפתח, הוי גנבים למשטרה אודיע אתה, אדון, אל נא תרעים היא הנה כבר הופיעה מה לעשות מה לעשות כאשר שומעים כזאת אל הדלת ניגשתי ובשקט ביקשתי צריך לצלצל פעמיים צריך לחכות רגע קט ואז נפתחות הדלתיים ואז קומט אריין א' סאלדאט אחת שתיים שלוש ארבע תפסו אותי הוי רע לי רע את ידיי הם לי קשרו אל השולחן אתי ישבו אחת שתיים שלוש ארבע ובחדר מהפכה ארונות מגרות פתוחים הרהיטים כבר הפוכים ואז יושב לו מיסטר גוי ושואל אותי: אוי אוי אוי בבקשה ריממבר ריממבר מאימתי הינך ממבר? של בית"ריסטים, רוויזיוניסטים, שטרניסטים, סראג'יסטים, וכל מיני איסטים? ואז עניתי לו: אדוני! לא היו הדברים מעולם! מעודי לא הייתי לא פה ולא שם אני סתם יהודי תם מעולם הייתי סתם יהודי שלא חלם על פוליטיקה וענייני עם במסחר רק עסקתי ובזאת הסתפקתי ודי תשאלו את אשתי ותראו שאף היא תאמר את דבריי בוודאי פרייטאג ביי דער נאכט כשכל יהודי הוא מלך אומרים לי: דרס יורסלף וליפו נלך היה זה לילה יפה היה זה לילה ביפו על "בורש" עם כינים מכל המינים וריח של "קרדל". היה זה לילה נפלא היה זה לילה רומנטי במקום עם אשתי היפה עם חבר גנבים שם לנתי גוד מורנינג, גוד מורנינג מעירים אותי בבוקר גוד מורנינג, גוד מורנינ טו יו! גוד מורנינג, התלבש נא הטנדר מחכה למטה ג'ורני טו ג'רוזלם פור יו יצוא יצאו לדרך בחוריים כבולי ידיים רגלים והפה ובעת הטנדר עולה לירושלים מלמלו שיר זמר שכזה ריבונו של עולם אימתי מתי תיגמרנה צרותיי אל אשתי אחזור? ריבונו של עולם, נא לי אמור מעל המגדל של סי. אי. די. ראיתיך ירושלים אך מיד לבית האסורים הכניסוני אז לשבועיים הודך הכרתי בחוץ ובנופים מהר הזיתים עד מגרש הרוסים ירושלים מה טוב ומה נעים בחדר תשעה ועשרים דוגרי, תאם-אם! פוסחה, תאם-אם! הלוואי ולא הכרתי זאת אף פעם הוי סינמה, בלש מתחיל פה מחדש חקירות חקרוני עד אין סוף הגד את האמת מי הוא המפקד בתותחים לירות אותך לימד? הגד את השם, ואם לא כן חופש שנתי לך ניתן שם תנוח ותחשוב אם לשנה זו יש סוף שם איש אותך גם לא יחטוף עמוק עמוק באדמה קברוני רחוק רחוק תקווה היא מעיניי לחופשה מאונס הובילוני דער בראך איז גרויס אן אומגליק, רבותיי! אל תשאלוני אן, אל תשאלוני איך מובילים אותי ואני הולך ודאי ישנו מקום שבו חודלים [צ"ל חדלים] מלכת מקום שבו שנה לשנתיים הופכת דולף דולף הדלף דולף הוא מעיניי יעברו עליי שנות אלף שנות אלף בוודאי לשער קרבתי מבט רק חטפתי מען פאכעט, מען פאכעט לי עפות הידיים שרות השפתיים פאר פארכט, פאר פאכעט, איי איי שלום רבותיי מה טוב ומה נעים לראות פנים מוכרים נהיה לי כה קל, וכה חם על הלב על שהחלטתי "לשבת" חובב הוי חברים יגיע הזמן נצא כולנו מכאן ואז נצא יד ביד ואז נשיר פה אחד: הורה מזרע, מזרע הורה הך הקצב יד אל יד מדרכנו לא נחזורה לעולם ועד
מילים: צבי אבן-זהב
לחן: משה וילנסקי, מרדכי זעירא, עממי חסידי, עממי רוסי, יהודה שרת

הֲשָׁמַעְתֶּם מַעֲשֶׂה?
אֵיךְ קָרָה וְנַעֲשֶׂה
כִּי הֲלוֹם הִגַּעְתִּי לֹא פָּשׁוּט
אַף כִּי לֹא יָדַעְתִּי
מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי
פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה "חָשׁוּד".

בְּגִנַּת פְּרָחִים רַחֲבַת יָדַיִם
תַּחַת גַּג שֶׁל רְעָפִים
עִם אִשְׁתִּי שָׁכַבְתִּי כִּשְׁעָתַיִם
וּפִתְאוֹם מְצַלְצְלִים
מֵהַמִּטָּה זִנַּקְתִּי
אֶת הַחַשְׁמָל הִדְלַקְתִּי
וְשׁוֹאֵל בְּקוֹל זוֹעֵם:

מִי מְצַלְצֵל מְאֻחָר בַּלֵּיל
אֶת מְנוּחָתִי מַפְרִיעַ?
אַתָּה אֲדוֹן, אַל תִּבָּהֵל
מִיָּד לְךָ נוֹדִיעַ

לֹא, לֹא אֶפְתַּח, הוֹי גַּנָּבִים
לַמִּשְׁטָרָה אוֹדִיעַ
אַתָּה, אֲדוֹן, אַל נָא תַּרְעִים
הִיא הִנֵּה כְּבָר הוֹפִיעָה

מַה לַּעֲשׂוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת
כַּאֲשֶׁר שׁוֹמְעִים כָּזֹאת
אֶל הַדֶּלֶת נִגַּשְׁתִּי
וּבְשֶׁקֶט בִּקַּשְׁתִּי

צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם
צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט
וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִם
וְאָז קוּמט אַרײן אַ סאָלדאַט

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע
תָּפְסוּ אוֹתִי הוֹי רַע לִי רַע
אֶת יָדַי הֵם לִי קָשְׁרוּ
אֶל הַשֻּׁלְחָן אִתִּי יָשְׁבוּ

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע
וּבַחֶדֶר מַהְפֵּכָה
אֲרוֹנוֹת מְגֵרוֹת פְּתוּחִים
הָרְהִיטִים כְּבָר הֲפוּכִים

וְאָז יוֹשֵׁב לוֹ מִיסְטֶר גּוֹי
וְשׁוֹאֵל אוֹתִי: אוֹי אוֹי אוֹי
בְּבַקָּשָׁה רִימֶמְבֶּר רִימֶמְבֶּר
מֵאֵימָתַי הִנְּךָ מֶמְבֶּר?

שֶׁל בֵּיתָ"רִיסְטִים,
רֶוִיזְיוֹנִיסְטִים,
שְׁטֶרְנִיסְטִים,
סָרָאגִ'יסְטִים
וְכָל מִינֵי אִיסְטִים?

וְאָז עָנִיתִי לוֹ:
אֲדוֹנִי!
לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם!

מֵעוֹדִי
לֹא הָיִיתִי לֹא פֹּה וְלֹא שָׁם
אֲנִי סְתָם יְהוּדִי תָּם
מֵעוֹלָם
הָיִיתִי סְתָם
יְהוּדִי
שֶׁלֹּא חָלַם
עַל פּוֹלִיטִיקָה
וְעִנְיְנֵי עַם
בְּמִסְחָר רַק עָסַקְתִּי
וּבָזֹאת הִסְתַּפַּקְתִּי
וְדַי
תִּשְׁאֲלוּ אֶת אִשְׁתִּי
וְתִרְאוּ שֶׁאַף הִיא
תֹּאמַר אֶת דְּבָרַי בְּוַדַּאי

פֿרײטאַג בײ דער נאַכט
כְּשֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא מֶלֶךְ
אוֹמְרִים לִי: דְּרֶס יוֹרְסֶלְף
וּלְיָפוֹ נֵלֵךְ

הָיָה זֶה לַיְלָה יָפֶה
הָיָה זֶה לַיְלָה בְּיָפוֹ
עַל "בּוּרְשׁ"
עִם כִּנִּים
מִכָּל הַמִּינִים
וְרֵיחַ שֶׁל "קַרְדָּל".

הָיָה זֶה לַיְלָה נִפְלָא
הָיָה זֶה לַיְלָה רוֹמַנְטִי
בִּמְקוֹם עִם אִשְׁתִּי הַיָּפָה
עִם חֶבֶר גַּנָּבִים שָׁם לַנְתִּי

גּוּד מוֹרְנִינְג, גּוּד מוֹרְנִינְג
מְעִירִים אוֹתִי בַּבֹּקֶר
גּוּד מוֹרְנִינְג, גּוּד מוֹרְנִינְג טו יו!
גּוּד מוֹרְנִינְג, הִתְלַבֵּשׁ נָא
הַטֶּנְדֶּר מְחַכֶּה לְמַטָּה
גּ'וֹרְנִי טוּ גֶּ'רוּזָלֶם פוֹר יוּ

יָצוֹא יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בַּחוּרַיִם
כְּבוּלֵי יָדַיִם רַגְלַיִם וְהַפֶּה
וּבְעֵת הַטֶּנְדֶּר עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם
מִלְמְלוּ שִׁיר זֶמֶר שֶׁכָּזֶה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵימָתַי
מָתַי תִּגָּמַרְנָה צָרוֹתַי
אֶל אִשְׁתִּי אֶחְזֹר?
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נָא לִי אֱמֹר

מֵעַל הַמִּגְדָּל שֶׁל סִי. אַי. דִּי.
רְאִיתִיךְ יְרוּשָׁלַיִם
אַךְ מִיָּד לְבֵית הָאֲסוּרִים
הִכְנִיסוּנִי אָז לִשְׁבוּעַיִם

הוֹדֵךְ הִכַּרְתִּי בַּחוּץ וּבְנוֹפִים
מֵהַר הַזֵּיתִים עַד מִגְרַשׁ הָרוּסִים
יְרוּשָׁלַיִם
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים
בְּחֶדֶר תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים
דּוּגְרִי, תַּאם-אַם!
פוּסְחָה, תַּאם-אַם!
הַלְוַאי וְלֹא הִכַּרְתִּי זֹאת אַף פַּעַם

הוֹי סִינֶמָה, בַּלָּשׁ
מַתְחִיל פֹּה מֵחָדָשׁ
חֲקִירוֹת חַקְרוּנִי עַד אֵין סוֹף
הַגֵּד אֶת הָאֱמֶת
מִי הוּא הַמְּפַקֵּד
בְּתוֹתָחִים לִירוֹת אוֹתְךָ לִמֵּד?
הַגֵּד אֶת הַשֵּׁם, וְאִם לֹא כֵּן
חֹפֶשׁ שְׁנָתִי לְךָ נִתֵּן

שָׁם תָּנוּחַ וְתַחְשֹׁב
אִם לְשָׁנָה זוֹ יֵשׁ סוֹף
שָׁם אִישׁ אוֹתְךָ גַּם לֹא יַחְטֹף

עָמֹק עָמֹק בָּאֲדָמָה קְבָרוּנִי
רָחוֹק רָחוֹק תִּקְוָה הִיא מֵעֵינַי
לְחֻפְשָׁה מֵאֹנֶס הוֹבִילוּנִי
דער בּראָך איז גרויס
אַן אוּמגליק, רַבּוֹתַי!
אַל תִּשְׁאֲלוּנִי אָן, אַל תִּשְׁאֲלוּנִי אֵיךְ
מוֹבִילִים אוֹתִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ
וַדַּאי יֶשְׁנוֹ מָקוֹם
שֶׁבּוֹ *חוֹדְלִים מִלֶּכֶת
מָקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁנָה לִשְׁנָתַיִם הוֹפֶכֶת

דּוֹלֵף דּוֹלֵף הַדֶּלֶף
דּוֹלֵף הוּא מֵעֵינַי
יַעַבְרוּ עָלַי שְׁנוֹת אֶלֶף
שְׁנוֹת אֶלֶף בְּוַדַּאי
לַשַּׁעַר קָרַבְתִּי
מַבָּט רַק חָטַפְתִּי
מען פֿאַכעט, מען פֿאַכעט לי
עָפוֹת הַיָּדַיִם
שָׁרוֹת הַשְּׂפָתַיִם
פֿאַר פֿאַרכט, פֿאַר פֿאַרכט אַי אַי

שָׁלוֹם רַבּוֹתַי
מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים
לִרְאוֹת פָּנִים מֻכָּרִים
נִהְיָה לִי כֹּה קַל, וְכֹה חַם עַל הַלֵּב
עַל שֶׁהֶחְלַטְתִּי "לָשֶׁבֶת" חוֹבֵב
הוֹי חֲבֵרִים יַגִּיעַ הַזְּמַן
נֵצֵא כֻּלָּנוּ מִכָּאן
וְאָז נֵצֵא יָד בְּיָד
וְאָז נָשִׁיר פֶּה אֶחָד:

הוֹרָה מִזְרָע, מִזְרָע הוֹרָה
הַךְ הַקֶּצֶב יָד אֶל יָד
מִדַּרְכֵּנוּ לֹא נַחְזֹרָה
לְעוֹלָם וָעֵד!
השמעתם מעשה?
איך קרה ונעשה
כי הלום הגעתי לא פשוט
אף כי לא ידעתי
מעולם לא שמעתי
פירושה של המילה "חשוד".

בגינת פרחים רחבת ידיים
תחת גג של רעפים
עם אשתי שכבתי כשעתיים
ופתאום מצלצלים
מהמיטה זינקתי
את החשמל הדלקתי
ושואל בקול זועם:

מי מצלצל מאוחר בליל
את מנוחתי מפריע?
אתה אדון, אל תיבהל
מיד לך נודיע

לא, לא אפתח, הוי גנבים
למשטרה אודיע
אתה, אדון, אל נא תרעים
היא הנה כבר הופיעה

מה לעשות מה לעשות
כאשר שומעים כזאת
אל הדלת ניגשתי
ובשקט ביקשתי

צריך לצלצל פעמיים
צריך לחכות רגע קט
ואז נפתחות הדלתיים
ואז קומט אריין א' סאלדאט

אחת שתיים שלוש ארבע
תפסו אותי הוי רע לי רע
את ידיי הם לי קשרו
אל השולחן אתי ישבו

אחת שתיים שלוש ארבע
ובחדר מהפכה
ארונות מגרות פתוחים
הרהיטים כבר הפוכים

ואז יושב לו מיסטר גוי
ושואל אותי: אוי אוי אוי
בבקשה ריממבר ריממבר
מאימתי הינך ממבר?

של בית"ריסטים,
רוויזיוניסטים,
שטרניסטים,
סראג'יסטים,
וכל מיני איסטים?

ואז עניתי לו:
אדוני!
לא היו הדברים מעולם!

מעודי
לא הייתי לא פה ולא שם
אני סתם יהודי תם
מעולם
הייתי סתם
יהודי
שלא חלם
על פוליטיקה
וענייני עם
במסחר רק עסקתי
ובזאת הסתפקתי
ודי
תשאלו את אשתי
ותראו שאף היא
תאמר את דבריי בוודאי

פרייטאג ביי דער נאכט
כשכל יהודי הוא מלך
אומרים לי: דרס יורסלף
וליפו נלך

היה זה לילה יפה
היה זה לילה ביפו
על "בורש"
עם כינים
מכל המינים
וריח של "קרדל".

היה זה לילה נפלא
היה זה לילה רומנטי
במקום עם אשתי היפה
עם חבר גנבים שם לנתי

גוד מורנינג, גוד מורנינג
מעירים אותי בבוקר
גוד מורנינג, גוד מורנינ טו יו!
גוד מורנינג, התלבש נא
הטנדר מחכה למטה
ג'ורני טו ג'רוזלם פור יו

יצוא יצאו לדרך בחוריים
כבולי ידיים רגלים והפה
ובעת הטנדר עולה לירושלים
מלמלו שיר זמר שכזה

ריבונו של עולם אימתי
מתי תיגמרנה צרותיי
אל אשתי אחזור?
ריבונו של עולם, נא לי אמור

מעל המגדל של סי. אי. די.
ראיתיך ירושלים
אך מיד לבית האסורים
הכניסוני אז לשבועיים

הודך הכרתי בחוץ ובנופים
מהר הזיתים עד מגרש הרוסים
ירושלים
מה טוב ומה נעים
בחדר תשעה ועשרים
דוגרי, תאם-אם!
פוסחה, תאם-אם!
הלוואי ולא הכרתי זאת אף פעם

הוי סינמה, בלש
מתחיל פה מחדש
חקירות חקרוני עד אין סוף
הגד את האמת
מי הוא המפקד
בתותחים לירות אותך לימד?
הגד את השם, ואם לא כן
חופש שנתי לך ניתן

שם תנוח ותחשוב
אם לשנה זו יש סוף
שם איש אותך גם לא יחטוף

עמוק עמוק באדמה קברוני
רחוק רחוק תקווה היא מעיניי
לחופשה מאונס הובילוני
דער בראך איז גרויס
אן אומגליק, רבותיי!
אל תשאלוני אן, אל תשאלוני איך
מובילים אותי ואני הולך
ודאי ישנו מקום
שבו חודלים [צ"ל חדלים] מלכת
מקום שבו שנה לשנתיים הופכת

דולף דולף הדלף
דולף הוא מעיניי
יעברו עליי שנות אלף
שנות אלף בוודאי
לשער קרבתי
מבט רק חטפתי
מען פאכעט, מען פאכעט לי
עפות הידיים
שרות השפתיים
פאר פארכט, פאר פאכעט, איי איי

שלום רבותיי
מה טוב ומה נעים
לראות פנים מוכרים
נהיה לי כה קל, וכה חם על הלב
על שהחלטתי "לשבת" חובב
הוי חברים יגיע הזמן
נצא כולנו מכאן
ואז נצא יד ביד
ואז נשיר פה אחד:

הורה מזרע, מזרע הורה
הך הקצב יד אל יד
מדרכנו לא נחזורה
לעולם ועד




 פרטים נוספים


מפי יוסף טירנובר   העתקת מילות השיר

 



אוֹי, שִׁמְעוּ נָא אַ מַעְשֶׂה
אֵיךְ קָרָה בְּנַיְסֶע
דִּי לֹא פָּשׁוּט הִגַּעְתִי לַהֲלוֹם
אַף כִּי לֹא יָדַעְתִּי
מֵעוֹדִי אַף לֹא שָׁמַעְתִּי
פֵּרוּשָׁה שֶׁל הַמִּלָּה חָשׁוּד

בְּגִנַּת פְּרָחִים רַחֲבַת יָדַיִם
תַּחַת גַּג שֶׁל רְעָפִים
עִם אִשְׁתִּי שָׁכַבְתִּי כִּשְׁעָתַיִם
וּפִתְאוֹם מְצַלְצְלִים
מֵהַמִּטָּה זִנַקְּתִּי
אֶת הַחַשְׁמָל הִדְלַקְתִּי
וָאֶקְרָא בְּקוֹל זוֹעֵק
מִי זֶה מְצַלְצֵל
כֹּה מְאֻחָר בַּלֵּיל
אֶת מְנוּחָתִי מַפְרִיעַ
פְּתַח אָדוֹן אַל נָא תָּרִים
הִנֵּה כְּבָר הִגִּיעַ
לֹא לֹא אֶפְתַּח הוֹי גַּנָּבִים
לַמִּשְׁטָרָה אוֹדִיעַ
פְּתַח אָדוֹן אַל נָא תָּרִים
הִנֵּה כְּבָר הִגִּיעַ

מַה לַּעֲשׂוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת
כַּאֲשֶׁר שׁוֹמְעִים כָּזֹאת
אֶל הַדֶּלֶת נִגַּשְׁתִּי
וּבְשֶׁקֶט הִקַּשְׁתִּי

צָרִיךְ לְצַלְצֵל פַּעֲמַיִם
צָרִיךְ לְחַכּוֹת רֶגַע קָט
וְאָז נִפְתָּחוֹת הַדְּלָתַיִם
וְאָז קוּמְט אָרַיְן אַ סוֹלְדָאט

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע
תּוֹפְסִים אוֹתִי מִן הַדִּירָה
אֶת יָדַי הִנֵּה תָּפְסוּ
וְלַשֻּׁלְחָן אִתִּי יָשְׁבוּ
הוֹפּ שְּׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע
וּבַחֶדֶר מַהְפֵּכָה
מְגֵרוֹת אֲרוֹנוֹת פְּתוּחִים
וּמִי... מִי כְּבָר מַגִּיעִים?
וְאָז מַגִּיעַ מִיסְטֶר גּוֹי
וְאוֹמֵר לִי אוֹי אוֹי אוֹי
מֵאֵימָתַי רִימֶמְבֶּר רִימֶמְבֶּר
מֵאֵימָתַי אַתָּה מֶמְבֶּר
שֶׁל שְׁטֶרֶנִיסְטִים – אוֹי!
שֶׁל בֵּיתָ"רִיסְטִים – אוֹי!
שֶׁל בֵּיתָ"רִיסְטִים וְכָל מִינֵי 'יִסְטִים

וְאָז עָנִיתִי לוֹ:
אֲדוֹנִי, לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם
מֵעוֹלָם, מֵעוֹדִי
לֹא הָיִיתִי לֹא פֹּה וְלֹא שָׁם
אֲנִי תַּם
יְהוּדִי סְתָם
יְהוּדִי שֶׁלֹּא חָלַם
עַל פּוֹלִיטִיקָה וְעִנְיְנֵי עַם
בַּמִּסְחָר רַק עָסַקְתִּי
וּבְזֹאת הִסְתַּפַּקְתִּי
וְדַי
תִּשְׁאֲלוּ אֶת אִשְׁתִּי
וְתִרְאוּ שֶׁאַף הִיא
תְּאַשֵּׁר אֶת דְּבָרַי בְּוַדַּאי

___________
שֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא מֶלֶךְ
אוֹמְרִים לִי "דְּרֶס יוֹרְסֶלְף"
וּלְיָפוֹ נֵלֵךְ

הָיָה זֶה לַיְלָה נֶחְמָד
הָיָה זֶה לַיְלָה רוֹמַנְטִי
בִּמְקוֹם עִם אִשְׁתִּי הַיָּפָה
עִם חֶבֶר גַּנָּבִים שָׁם לַנְתִּי

גּוּד מוֹרְנִינְג! גּוּד מוֹרְנִינְג!
מֵעִיר אוֹתִי הַמְּפַקֵּד
גּוּד מוֹרְנִינְג! הוֹ, הָאוּ דּוּ יוּ דוּ?
גּוּד מוֹרְנִינְג! הִתְלַבֵּשׁ נָא
הַטֶּנְדֶּר מְחַכֶּה __
אֶ גּ'וֹרְנִי טוּ גֶּ'רוּזָלֶם פוֹר יוּ

יָצוֹא יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בַּחוּרַיִם
יָצוֹא יָצְאוּ כְּתֵפַיִם וְחָזֶה
וְעֵת הַטֶּנְדֶּר עוֹמֵד לִירוּשָׁלַיִם
מִלְמְלוּ שִׁיר זֶמֶר שֶׁכָּזֶה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
אֵימָתַי תִּגָּמַרְנָה צָרוֹתַי
אֶל אִשְׁתִּי מָתַי אֶחְזֹר
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נָא לִי אֱמֹר

מִתּוֹךְ הַטֶּנְדֶּר שֶׁל [סי איי די?]
רְאִיתִיךְ יְרוּשָׁלַיִם
מתוך הטנדר של [סי איי די?]
שָׁלוֹם לָךְ יְרוּשָׁלַיִם
אַלְפֵי דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ
לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ
יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם
מֵחֶדֶר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים
פוּסְטוּק חָמָאם
דּוגְרִי תָּמָאם
דָּבָר כָּזֶה עוֹד לֹא הָיָה לִי מֵעוֹלָם

וְ
סִינֶמָה חָדָשׁ?
מַתְחִיל פֹּה מֵחָדָשׂ
חֲקִירוֹת חַקְרוּנִי עַד בְּלִי סוֹף
הַגֵּד אֶת הָאֱמֶת
מִיהוּ הַמְּפַחֵד
אֲשֶׁר לִמֵּד אוֹתְךָ בְּתוֹתָחִים
לִירוֹת לִמֵּד לִמֵּד לִמֵּד לִמֵּד
הַגֵּד אֶת הַשֵּׁם
וְאִם לֹא כֵן
לְבֵית סֹהַר אָז תֵּלֵךְ

שָׁם תָּנוּחַ וְתַחְשֹׁב
אִם לְשָׁנָה ______
שָׁם אוֹתְךָ אִישׁ לֹא יַחֲנֹק

עָמֹק עָמֹק בָּאֲדָמָה קְבָרוּנִי
רָחוֹק רָחוֹק ____ מֵעֵינַי
לַחֻפְשָׁה מֵאֹנֶס יוֹבִילוּנִי
דּער בְּרוּךְ אִיז גְּרוֹיְס
____ רַבּוֹתַי
אַל תִּשְׁאֲלוּנִי אָן
אַל תִּשְׁאֲלוּנִי אֵיךְ
בְּאֵין בְּרֵירָה מוֹבִילִים אוֹתִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ
וַדַּאי יֶשְׁנוֹ
מָקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים מִלֶּכֶת
מָקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁנָה לִשְׁנָתַיִם הוֹפֶכֶת.
אוי שימעו נא א מעישה
איך קרה בנייסע
די לא פשוט הגעתי להלום
אף כי לא ידעתי
מעודי אף לא שמעתי
פירושה של המילה חשוד

בגינת פרחים רחבת ידיים
תחת גג של רעפים
עם אשתי שכבתי כשעתיים
ופתאום מצלצלים
מהמיטה זינקתי
את החשמל הדלקתי
ואקרא בקול זועף
מי זה מצלצל
כה מאוחר בליל
את מנוחתי מפריע
פתח אדון אל נא תריב
הנה כבר הגיע
לא לא אפתח הוי גנבים
למשטרה אודיע
פתח אדון אל נא תריב
הנה כבר הגיע

מה לעשות מה לעשות
כאשר שומעים כזאת
אל הדלת ניגשתי
ובשקט הקשתי

צריך לצלצל פעמיים
צריך לחכות רגע קט
ואז נפתחות הדלתיים
ואז קומט אריין סולדאט

אחת שתיים שלוש ארבע
תופסים אותי מהדירה/תפסו אותי הוי רע לי רע
את ידיי הנה תפסו/את ידיי לי כבלו
ולשולחן איתי ישבו
אחת שתיים שלוש ארבע
ובחדר מהפכה
מגרות _______ /ארונות, מגרות פתוחים
_____ כבר מגיעים/והרהיטים כבר הפוכים
ואז מגיע מיסטר גוי
ואומר לי אוי אוי אוי
מאימתי ריממבר ריממבר/בבקשה ממך
מאימתי אתה ממבר
של שטרניסטים אוי
של בית"ריסטים אוי
של בית"ריסטים וכל מיני אי"סטים

ואז עניתי לו
לא היו הדברים מעולם
מעולם מעודי
לא הייתי לא פה ולא שם
אני תם
אני תם
עודי סתם
יהודי שלא חלם
על פוליטיקה וענייני עם
במסחר רק עסקתי
ובזאת הסתפקתי
ודי
תשאלו את אשתי
ותראו שאף היא
תאשר את דבריי בודאי

א פרייטאג אול דער נאכט
שכל יהודי הוא מלך
אומרים לי "דרס יורסלף"
וליפו נלך

[היה זה לילה נחמד
היה זה לילה ביפו
אז בורשים, כנים מכל המינים
וריח של כרדל]

היה זה לילה נחמד/היה זה לילה נפלא
היה זה לילה רומנטי
במקום עם אשתי היפה
עם חדר גנבים שם לנתי

גוד מורנינג גוד מורנינג
מעיר אותי המפקד [מעירים אותי בבוקר]
גוד מורנינג האו דו יו דו
גוד מורנינג התלבש נא
הטנדר מחכה למטה?
א ג'ורני טו ג'רוזלם פור יו

יצוא יצאו לדרך בחוריים
יצוא יצאו כתפיים וחזה/[כבולי ידיים, רגליים והפה]
ועת הטנדר עולה לירושלים
מלמלו שיר זמר שכזה [מלמלו שפתיי שיר זמר שכזה]

ריבונו של עולם
אימתי תיגמרנה צרותיי
אל אשתי מתי אחזור
ריבונו של עולם נא לי אמור [ריבונו של עולם לי אמור]
מתוך הטנדר של סי. איי. די.
ראיתיך ירושלים
מתוך הטנדר של סי. איי. די.
שלום לך ירושלים
אלפי דורות חלמתי עלייך
לזכות לראות באור פנייך
ירושלים ירושלים
מחדר 9 ו20 [ומייד לחדר 9 ו20 הכניסו אותי לשבועיים]
[אותך הכרתי מבחוץ ומבפנים
מהר הזיתים ועד מגרש הרוסים
ירושלים מה טוב ומה נעים
בחדר 9 ו20]
פוסטוק חמאן [פוסחה]
דוגרי תמאם
דבר כזה עוד לא היה לי מעולם/הלוואי ולא ידעתי זאת אף פעם
ו
סינדי מה חדש /סינמה בלש
פקיד ____ חדש /מתחיל כאן מחדש
חקירות חקרוני עד בלי סוף
הגד את האמת
מיהו המפקד
אשר לימד אותך בתותחים/אותך בתותחים לירות לימד
לירות לימד מד מד מד
הגד את השם/הגד את האמת
ואם לא לא /אם לא כן
ואם לא כן/חופש שנתי לך ניתן
לבית סוהר אז תלך

שם תנוח ותחשוב
אם לשנה זאת _____/.. יש עוד סוף
שם אותך איש לא יחנוק/שם אותך איש לא יחטוף

[לשער קרבתי
מבט רק חטפתי
עפות הידיים
שרות השפתיים
מנפרפוכט פרפוכט פרפוכט איי איי]

[אוי רבותיי
יגיע הזמן
ונצא כולנו מכאן ואז
נצא יד ביד
ואז נשיר פה אחד
הורה מזרע מזרע הורה
אך הקצב יד ביד
מדרכינו לא נחזורה
לעולם ועד
ואם כבלים כבלים וכלא
ובלא סובו סובו
אין דבר אחיי
כי יום יגיע יגיע היום
עוד עמנו חי]

עמוק עמוק באדמה קברוני
רחוק רחוק ____ מעיניי
לחופשה מאונס יובילוני
דר ברוך איז גרויס
____ רבותיי
אל תשאלוני אן
אל תשאלוני איך
באין ברירה מוליכים אותי ואני הולך
ודאי ישנו
מקום שבו עומדים מלכת
מקום שבו שנה לשנתיים הופכת




גרסה שרשם יצחק בריסקין   העתקת מילות השיר

 



[התחלה זהה]

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע
תָּפְסוּ אוֹתִי הוֹי רַע לִי רַע
אֶת יָדַי לִי כָּבְלוּ
וְלַשֻּׁלְחָן אִתִּי יָשְׁבוּ
אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ אַרְבַּע
וּבַחֶדֶר מַהְפֵּכָה
אֲרוֹנוֹת, מְגֵרוֹת פְּתוּחִים
וְהָרָהִיטִים כְּבָר הֲפוּכִים
וְאָז מַגִּיעַ מִיסְטֶר גּוֹי
וְאוֹמֵר לִי אוֹי אוֹי אוֹי
בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ רִימֶמְבֶּר רִימֶמְבֶּר
מֵאֵימָתַי אַתָּה מֶמְבֶּר
שֶׁל שְׁטֶרְנִיסְטִים אוֹי
שֶׁל בֵּיתָ"רִיסְטִים אוֹי
שֶׁל בֵּיתָ"רִיסְטִים וְכָל מִינֵי אִי"סְטִים

וְאָז עָנִיתִי לוֹ...

הָיָה זֶה לַיְלָה נֶחְמָד
הָיָה זֶה לַיְלָה בְּיָפוֹ
אָז בּוֹרְשִׁים, כִּנִּים מִכָּל הַמִּינִים
וְרֵיחַ שֶׁל חַרְדָּל

הָיָה זֶה לַיְלָה נִפְלָא
הָיָה זֶה לַיְלָה רוֹמַנְטִי
בִּמְקוֹם עִם אִשְׁתִּי הַיָּפָה
עִם חֶבֶר גַּנָּבִים שָׁם לַנְתִּי

גוּד מוֹרְנִינְג גוּד מוֹרְנִינְג
מְעִירִים אוֹתִי בַּבֹּקֶר
גּוּד מוֹרְנִינְג הָאוּ דוּ יוּ דוּ
גוּד מוֹרְנִינְג הִתְלַבֵּשׁ נָא
הַטֶּנְדֶר מְחַכֶּה
אֵ ג'וֹרְנִי טוּ גֶ'רוּזָלֶם פוֹר יוּ

יָצֹא יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בַּחוּרִים
כְּבוּלֵי יָדַיִם, רַגְלַיִם וְהַפֶּה
וְעֵת הַטֶּנְדֶר עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם
מִלְמְלוּ שְׂפָתַי שִׁיר זֶמֶר שֶׁכָּזֶה

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
אֵימָתַי תִּגָּמֵרְנָה צָרוֹתַי
אֶל אִשְׁתִּי מָתַי אֶחֱזֹר
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לִי אֱמֹר
מִתּוֹךְ הַטֶּנְדֶר שֶׁל סִי. אַיי. דִי.
רְאִיתִיךְ יְרוּשָׁלַיִם
מִתּוֹךְ הַטֶּנְדֶר שֶׁל סִי. אַיי. דִי.
שָׁלוֹם לָךְ יְרוּשָׁלַיִם
אַלְפֵי דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ
לִזְכּוֹת לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ
יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם
וּמִיַּד לְחֶדֶר 9 ו20 הִכְנִיסוּ אוֹתִי לִשְׁבוּעַיִם
אוֹתָךְ הִכַּרְתִּי מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים
מַהֵר הַזֵּיתִים וְעַד מִגְרַשׁ הָרוּסִים
יְרוּשָׁלַיִם מַה טוֹב וּמַה נָעִים
בְּחֶדֶר 9 ו20
פוּסְחָה חַמַּאן?
הַלְוַאי וְלֹא יָדַעְתִּי זֹאת אַף פַּעַם
וּ
סִינֶמָה בַּלָּשׁ
מַתְחִיל כָּאן מֵחָדָשׁ
חֲקִירוֹת חֲקָרוּנִי עַד בְּלִי סוֹף
הַגֵּד אֶת הָאֱמֶת
מִיהוּ הַמְּפַקֵּד
אוֹתְךָ בְּתוֹתָחִים לִירוֹת לִמֵּד
הַגֵּד אֶת הָאֱמֶת
וְאִם לֹא כֵן
חֹפֶשׁ שְׁנָתִי לְךָ נִתֵּן
שָׁם תָּנוּחַ וְתַחֲשֹׁב
אִם לְשָׁנָה זֹאת יֵשׁ עוֹד סוֹף
שָׁם אוֹתְךָ אִישׁ לֹא יַחֲטֹף

לַשַּׁעַר קָרַבְתִּי
מַבָּט רַק חָטַפְתִּי
עָפוֹת הַיָּדַיִם
שָׁרוֹת הַשְּׂפָתַיִם
מַנְפַרְפוּכְט פַרְפוּכְט פַרְפוּכְט אַיי אַיי

אוֹי רַבּוֹתַי
יַגִּיעַ הַזְּמַן
וְנֵצֵא כֻּלָּנוּ מִכָּאן וְאָז
נֵצֵא יָד בְּיָד
וְאָז נָשִׁיר פֶּה אֶחָד
הוֹרָה מִזְרָע מִזְרָע הוֹרָה
אַךְ הַקֶּצֶב יָד בְּיָד
מִדַּרְכֵּנוּ לֹא נַחֲזֹרָה
לְעוֹלָם וָעֶד
וְאִם כְּבָלִים כְּבָלִים וָכֶלֶא
וּבַכֶּלֶא סֹבּוּ סֹבּוּ
אֵין דָּבָר אֶחָי
כִּי יוֹם יַגִּיעַ יַגִּיעַ הַיּוֹם
עוֹד עַמֵּנוּ חַי

[בגרסה זו נעדר הקטע
"עמוק עמוק"]
[התחלה זהה]

אחת שתיים שלוש ארבע
תפסו אותי הוי רע לי רע
את ידיי לי כבלו
ולשולחן איתי ישבו
אחת שתיים שלוש ארבע
ובחדר מהפכה
ארונות, מגרות פתוחים
והרהיטים כבר הפוכים
ואז מגיע מיסטר גוי
ואומר לי אוי אוי אוי
בבקשה ממך ריממבר ריממבר
מאימתי אתה ממבר
של שטרניסטים אוי
של בית"ריסטים אוי
של בית"ריסטים וכל מיני אי"סטים

ואז עניתי לו...

היה זה לילה נחמד
היה זה לילה ביפו
אז בורשים, כנים מכל המינים
וריח של כרדל

היה זה לילה נפלא
היה זה לילה רומנטי
במקום עם אשתי היפה
עם חדר גנבים שם לנתי

גוד מורנינג גוד מורנינג
מעירים אותי בבוקר
גוד מורנינג האו דו יו דו
גוד מורנינג התלבש נא
הטנדר מחכה
א ג'ורני טו ג'רוזלם פור יו

יצוא יצאו לדרך בחוריים
כבולי ידיים, רגליים והפה
ועת הטנדר עולה לירושלים
מלמלו שפתיי שיר זמר שכזה

ריבונו של עולם
אימתי תיגמרנה צרותיי
אל אשתי מתי אחזור
ריבונו של עולם לי אמור
מתוך הטנדר של סי. איי. די.
ראיתיך ירושלים
מתוך הטנדר של סי. איי. די.
שלום לך ירושלים
אלפי דורות חלמתי עלייך
לזכות לראות באור פנייך
ירושלים ירושלי
ומייד לחדר 9 ו20 הכניסו אותי לשבועיים
אותך הכרתי מבחוץ ומבפנים
מהר הזיתים ועד מגרש הרוסים
ירושלים מה טוב ומה נעים
בחדר 9 ו20
פוסחה חמאן?
הלוואי ולא ידעתי זאת אף פעם
ו
סינמה בלש
מתחיל כאן מחדש
חקירות חקרוני עד בלי סוף
הגד את האמת
מיהו המפקד
אותך בתותחים לירות לימד
הגד את האמת
ואם לא כן
חופש שנתי לך ניתן
שם תנוח ותחשוב
אם לשנה זאת יש עוד סוף
שם אותך איש לא יחטוף

לשער קרבתי
מבט רק חטפתי
עפות הידיים
שרות השפתיים
מנפרפוכט פרפוכט פרפוכט איי איי

אוי רבותיי
יגיע הזמן
ונצא כולנו מכאן ואז
נצא יד ביד
ואז נשיר פה אחד
הורה מזרע מזרע הורה
אך הקצב יד ביד
מדרכינו לא נחזורה
לעולם ועד
ואם כבלים כבלים וכלא
ובלא סובו סובו
אין דבר אחיי
כי יום יגיע יגיע היום
עוד עמנו חי

[בגרסה זו נעדר הקטע
"עמוק עמוק"]




גרסת נעמי ברנשטיין   העתקת מילות השיר

 



[מתחילה מהאמצע]
[אֲנִי יוֹשֵׁב אַחַר הַצָּהֳרַיִם עִם אִשְׁתּי
וּפִתְאֹם בָּאִים וְלוֹקְחִים אוֹתִי]

תָּפְסוּ אוֹתִי נִהְיָה לִי רַע
אֶת הַיָּדַיִם לִי קָשְׁרוּ
לַחֲקִירָה אוֹתִי לָקְחוּ

וְאָז יוֹשֵׁב לוֹ מִיסְטֶר גוֹי
וְשׁוֹאֵל אוֹתִי אוֹי אוֹי אוֹי
רִימֶמְבֶּר רִימֶמְבֶּר
מִמָּתַי אַתָּה מֶמְבֶּר

בָּאֶצֶ"לְנִיסְטִים אוֹי אוֹי אוֹי
בָּרֶוִיזְיוֹנִיסְטִים אוֹי אוֹי אוֹי
וְאָז אֲנִי אוֹמֵר לוֹ אֲדוֹנִי
לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם
מֵעוֹדִי לֹא הָיִיתִי לֹא פֹּה וְלֹא שָׁם
תָּמִיד הָיִיתִי יְהוּדִי תָּם
תם ונשלם
[מתחילה מהאמצע]
[אני יושב אחר הצהריים עם אשתי
ופתאום באים ולוקחים אותי]

תפסו אותי נהיה לי רע
את הידיים לי קשרו
לחקירה אותי לקחו

ואז יושב לו מיסטר גוי
ושואל אותי אוי אוי אוי
ריממבר ריממבר
ממתי אתה ממבר

באצ"לניסטים אוי אוי אוי
ברויזיוניסטים אוי אוי אוי
ואז אני אומר לו אדוני
לא היו הדברים מעולם
מעודי לא הייתי לא פה ולא שם
תמיד הייתי יהודי תם
תם ונשלם



ביצוע:

 

נעמי ברנשטיין 
שנת הקלטה: 3.1981
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

תזמון:   0:33
מקליטה: שושי זכאי, במסגרת עבודה סמינריונית לחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית.

ברנשטיין מתחילה מהאמצע, אבל מספקת את השורה האחרונה שלא הייתה ידועה מביצועים אחריםו: "תם ונשלם".

הקלטות נוספות

על השיר

לפי מינה טוחנר, אחותו של יוסף טירנובר, את השיר חיברו עצורים ברפיח. בשירון לעצרת חגיגית ל15 שנה לפריצת מבצר עכו מזוהה המחבר בצבי גולדשטיין [השם הלא מעוברת של צבי אבן זהב].

השיר חובר על פי שירים שונים, מהם זוהו: בגינת פרחים, צריך לצלצל פעמיים, מה לעשות,  חת שתיים שלוש ארבע, ואולידרך נתיבה, ירושלים, דודה הגידי לנו כן, שלכת. בגרסת יוסף טירנובר משולב גם השיר "הורה מזרע".

נשמח לעזרה בפענוח המלים החסרות, ובזיהוי המקור ליתר הפאראפראזות.

העותק שהגיע אלינו מן הנוסח המודפס של השירון היה בעזבונה של יפה ירקוני. מישהו הוסיף שם הערות בכתב יד:

"בורש" - מזרון, "קרדל" - בית שימוש, וכן רישום תחנות שונות בדרכם של העצורים: ירושלים-עכו: נדונים; רפיח/בית לחם; יפו-לטרון-עתלית; מזרע - ראשוני עצורים; אריתריאה.

החוקר זאב גולן מוסיף:

בעגת בית הסוהר "בורש" הנו המזרון הדק של בתי הסוהר ו"קרדל" אינו בית שימוש אלא דלי לעשיית צרכים. כמו כן, פוסחה = הטיול היומי בחצר הכלא; תמאם = ספירת האסירים; חמאם = מקלחת.

חדר 29 בבית הכלא המרכזי בירושלים היה התא של העצורים החדשים שלא נשפטו לתקופות ארוכות. נכלאו שם גם אחרים כמו אסירי ביריה אבל לפי התוכן של השיר מדובר בו כתא של העצורים הממתינים להעברה, שכן הדובר בשיר עובר מבית כלא אחד לבית כלא אחר, עד הגיעו למחנה המעצר במזרע.

ר' השיר בביצוע צבי ארוני, מי שהיה אסיר בכלא לטרון (הוקלט ב-1974).

האזינו לביצוע נעמי ברנשטיין מראש פינה בארכיון הצליל הלאומי (יש ללחוץ על "גישה מקוונת"; השיר מתחיל בתזמון 00:26).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 11.06.2023 12:36:02


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: