גלי ים (לחן 1)

גַּלֵּי, גַּלֵּי, גַּלֵּי יָם סְפִינָתִי עוֹלָה יוֹרֶדֶת אֵימָתי נָבוֹא לַחוֹף וְנַגִּיעַ לַמּוֹלֶדֶת? הָלְאָה הָלְאָה הַנָּמָלָה הַסְּפִינָה הוֹרִידָה עֹגֶן מַלָּחִים לַחוֹף הִגִּיעוּ יִשְׁתַּכֵּרוּ שָׁם כַּהֹגֶן. גַּלֵּי, גַּלֵּי... רַק עָלִיתִי עַל הַחוֹף אֶל הַיָּם אֶתְגַּעְגֵּעַ מִסְתּוֹבֵב אֶצְלִי הָרֹאשׁ וְהַחוֹף כְּמִתְנוֹעֵעַ. גלי, גלי... לַמַּלָּח יַלְדָּה נִגֶּשֶׁת וְקוֹלָהּ עָדִין וָרַךְ טוֹב שֶׁבָּאתָ לַיַּבֶּשֶׁת נְבַלֶּה יַחְדָּיו, מַלָּח. גַּלֵּי, גַּלֵּי... עִם הַבֹּקֶר נִפָּרֵדָה מָה עֵינַיִךְ צוֹחֲקוֹת? הֲתַבְטִיחִי לִי יַלְדֹּנֶת עַד הַמָּוֶת לְחַכּוֹת? גַּלֵּי, גַּלֵּי... לִהְיוֹת הָאַחֲרוֹן זֹאת תּוֹצִיא מִמּוֹחֲךָ וְזֶה שֶׁלֹּא רִאשׁוֹן הָיִיתָ כְּבָר קִבַּלְתָּ הוֹכָחָה. גַּלֵּי, גַּלֵּי... מְצַפְצֵף אֲנִי עָלַיִךְ לְחִנָּם אַתְּ צוֹחֲקָה לְיָדֵךְ אֲנִי חָלַמְתִּי עַל אַחֶרֶת רְחוֹקָה. גַּלֵּי, גַּלֵּי... שׁוּב מַלָּח רוֹדֵף הָאֹפֶק וְלָאֹפֶק לֹא יַגִּיעַ רַק סִירָה קְטַנָּה נוֹדֶדֶת בֵּין הַמַּיִם לָרָקִיעַ. גַּלֵּי, גַּלֵּי...גלי, גלי, גלי ים ספינתי עולה יורדת אימתי נבוא לחוף ונגיע למולדת? הלאה הלאה הנמלה הספינה הורידה עוגן מלחים לחוף הגיעו ישתכרו שם כהוגן. גלי, גלי... רק עליתי על החוף אל הים אתגעגע מסתובב אצלי הראש והחוף כמתנועע. גלי, גלי... למלח ילדה ניגשת וקולה עדין ורך טוב שבאת ליבשת נבלה יחדיו מלח. גלי, גלי... עם הבוקר ניפרדה מה עינייך צוחקות? התבטיחי לי ילדונת עד המות לחכות? גלי, גלי... להיות האחרון זאת תוציא ממוחך וזה שלא ראשון היית כבר קיבלת הוכחה. גלי, גלי... מצפצף אני עלייך לחינם את צוחקה לידך אני חלמתי על אחרת רחוקה. גלי, גלי... שוב מלח רודף האופק ולאופק לא יגיע רק סירה קטנה נודדת בין המים לרקיע. גלי, גלי...

על פי הספר "משפחת הפלמ"ח" ייתכן שהשיר נכתב עוד קודם, אך הוא היה משירי הפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח, שהיה פעיל החל מ- 1944 ועד פרוק הפלמ"ח, אחרי מלחמת העצמאות.

מספרת פרופ' רנה שפירא (נ' 1932):

היינו שרים את השיר בהתלהבות בקן הימי של התנועה המאוחדת בתל אביב, שד' נורדאו, מול מעונות עובדים ח' [היום שוכן שם מלון]. לא כולם יודעים/זוכרים את הקן כי תמיד כאשר מדברים על שירי ים וסירות וגלים ומפרשים ששטו בהן ושרו בהן ילדים מתנועות נוער – מזכירים את צופי ים או זבולון. המדריכים שלנו, בוגרי הקן הימי הזה השתלבו בפל-ים, הורידו מעפילים ונשאום עלי שכם לחוף מבטחים ועוד סיפורים שהיו ואינם נשכחים עד היום הזה.

"...ושלא ראשון היית כבר קיבלת הוכחה..." – אני חושבת שזו הייתה התחלת החינוך המיני שלנו – להבין מהי ה"הוכחה"... למותר לציין כי מילים אלו היו שרים בהתלהבות רבה.

יודקה בן-דוד סיפר לאורי יעקובוביץ'

לשיר שתי מנגינות רוסיות: האחת מנגינת השיר ששרו בזמן הפלמ"ח והשניה משנות ה- 20, מנגינת שיר אנטישמי שהושר ע"י הצבא האדום והושר גם במלחמת העולם השנייה ("וידו, וידו יא...").  

במנגינה דומה: "צ'אי, צ'אי פילה" ("תה, שתה תה") שיר רוסי מפי ותיקי אפיקים, מתוך חג ה-40 לקיבוץ שנערך ב-1972 (השיר הראשון במחרוזת).

לחנים נוספים לשיר:

• לחן סמרה הופ בנוסח מילים מעט שונה;
• לחן לא ידוע נוסף.

מתוך פנקסו של משה יפה, מחבר השיר. (תודה לבתו אסנת יפה.)