יָצְאוּ, יָצְאוּ, יָצְאוּ בַּחוּרִים יָצְאוּ בַּחוּרִים לֶחָרִישׁ הָרִאשׁוֹן טִלְטְלוּ מַחֲרֵשׁוֹת וְעָנוּ בְּסָאוֹן עָטְפָה, עָטְפָה, עָטְפָה הָאֲדָמָה עָטְפָה אֲדָמָה אֵד מָתוֹק וְחָמִים וִילָדִים פִּזְּזוּ בְּעִקְבוֹת הַתְּלָמִים פִּתְאוֹם, פִּתְאוֹם, אָחֲזוּ בַּחוּרִים פִּתְאוֹם אָחֲזוּ בַּחוּרִים זֶה בָּזֶה עֵרָנִים, לוֹהֲטִים וּגְלוּיֵי חָזֶה פִּתְאוֹם, פִּתְאוֹם בְּלֵב הַשָּׂדֶה בְּלֵב הַשָּׂדֶה בְּנִגּוּן וְאֵין קוֹל מִתְמַתְּחִים בַּחוּרִים וּבְסַעַר מָחוֹל יָצְאוּ, יָצְאוּ, יָצְאוּ בַּחוּרִים יצאו, יצאו, יצאו בחורים יצאו בחורים לחריש הראשון טלטלו מחרשות וענו בסאון עטפה, עטפה, עטפה האדמה עטפה אדמה הד מתוק וחמים וילדים פיזזו בעקבות התלמים פתאום, פתאום, אחזו בחורים פתאום אחזו בחורים זה בזה ערנים, לוהטים וגלויי חזה פתאום, פתאום בלב השדה בלב השדה בניגון ואין קול מלקחים בחורים ובסער מחול יצאו, יצאו, יצאו בחורים