נדנדה (לחן סמבורסקי)

נַד, נֵד, נַד, נֵד רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד! מַה לְמַעְלָה? מַה לְמָטָּה? – רַק אֲנִי, אֲנִי וָאָתָּה; שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים בַּמֹּאזְנָיִם בֵּין הָאָרֶץ לַשָּׁמַיִם. נד, נד, נד, נד רד, עלה, עלה ורד! מה למעלה? מה למטה? – רק אני, אני ואתה; שנינו שקולים במאזניים בין הארץ לשמים.

דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 197: 

במקראה "שפת ילדים" שבעריכת ח"פ ברגמן וש"ח ברכוז (חלק א, "מוריה", אודסה, 1906) נכלל [לצד "מורנו מר חסילא" ו"משה הנער"] נוסח קצר של שיר הילדים הידוע "נדנדה" - בית בן ארבע שורות, ששולב בתוך סיפור קצרצר בשם "הנדנדת". השיר, שנדפס בעמ' 69, חותם את הסיפור, שנדפס ללא חתימה ומחברו בלתי ידוע. ייתכן, שזהו ביאליק עצמו, וייתכן, שביאליק רק הוסיף את ארבעת החרוזים, בלי לחתום עליהם". 

ראו את הנוסח המקורי המקוצר גם בכתבה "נד-נד: בואו להתנדנד בנדנדה של חיים נחמן ביאליק" מאת נתי גבאי בבלוג "הספרנים" בספרייה הלאומית (21.3.2022).

על פי ריאיון של דניאל סמבורסקי לציפי פליישר, 18.3.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964], עמ' 356-357):

(כמו גם "דב"):הנעימה נכתבה עבור תיאטרון הילדים של איגוד הגננות, בשנת 1935, למחזה "תמונות ביאליק". סמבורסקי כתב שישה שירי ילדים למחזה זה. הם הודפסו לראשונה ב"דפים" של הגננות . . . אוקסנברג היה הבמאי. הוא אמר לי: "גמל הוא יצור מזרחי, אבל נדנדה ודוב אינם מזרחיים, לכן השיר צריך להיות כללי".

ביצועים נוספים:

• נתן דטנר (סרטון, מתוך "מאה שירים ראשונים"), תזמון 4:59
• רוחמה רז
• ילדה לא מזוהה בעיבוד אמנותי

זהו הלחן המוכר לשיר. ראו את השיר גם בלחן נחום נרדי ובלחן מרדכי סתר. בתקופה מאוחרת הרבה יותר, הלחין אותו יוני רכטר ("יוני ג'ירף" - מתוך המחרוזת "שיר לטף").

מקור: "זמר חן", בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך, 1960, 135