חג פורים
העתקת מילות השיר

חַג פּוּרִים, חַג פּוּרִים, חַג גָּדוֹל הוּא לַיְּהוּדִים! מַסֵּכוֹת, רַעֲשָׁנִים, שִׁיר וְרִקּוּדִים! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! בָּרַעֲשָׁנִים! חַג פּוּרִים, חַג פּוּרִים, זֶה אֶל זֶה שׁוֹלְחִים מָנוֹת. מַחְמַדִּים, מַמְתַּקִּים, מֹתֶק-מִגְדָּנוֹת. הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ! בָּרַעֲשָׁנִים!חג פורים, חג פורים, חג גדול הוא ליהודים! מסכות, רעשנים, זמירות וריקודים! הבה נרעישה: רש רש רש! הבה נרעישה: רש רש רש! הבה נרעישה: רש רש רש! ברעשנים! חג פורים, חג פורים, זה אל זה שולחים מנות! מחמדים, ממתקים, תופינים ומגדנות! הבה נרעישה: רש רש רש! הבה נרעישה: רש רש רש! הבה נרעישה: רש רש רש! ברעשנים!
מילים: לוין קיפניס
לחן: עממי חסידי (טקסטים נוספים בלחן זה)

חַג פּוּרִים,
חַג פּוּרִים,
חַג גָּדוֹל הוּא לַיְּהוּדִים!
מַסֵּכוֹת,
רַעֲשָׁנִים,
שִׁיר וְרִקּוּדִים!

הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
בָּרַעֲשָׁנִים!

חַג פּוּרִים,
חַג פּוּרִים,
זֶה אֶל זֶה שׁוֹלְחִים מָנוֹת.
מַחְמַדִּים,
מַמְתַּקִּים,
מֹתֶק-מִגְדָּנוֹת.

הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה:
רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
בָּרַעֲשָׁנִים!
חג פורים,
חג פורים,
חג גדול הוא ליהודים!
מסכות,
רעשנים,
זמירות וריקודים!

הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
ברעשנים!

חג פורים,
חג פורים,
זה אל זה שולחים מנות!
מחמדים,
ממתקים,
תופינים ומגדנות!

הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
הבה נרעישה: רש רש רש!
ברעשנים!




 פרטים נוספים


נוסח מקובל   העתקת מילות השיר

 



חג פורים חג פורים
חג גדול לילדים
מסכות רעשנים
שירים וריקודים


הנוסח המקורי   העתקת מילות השיר

 



[שורה רביעית]
זמירות וריקודים


 פרטים נוספים


לפי מחרוזת 1923   העתקת מילות השיר

 



חַג פּוּרִים,
חַג פּוּרִים,
חַג גָּדוֹל הוּא לַיְּהוּדִים!
מַסֵּכוֹת,
רַעֲשָׁנִים,
זְמִירוֹת וְרִקּוּדִים!

הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
בָּרַעֲשָׁנִים!

חַג פּוּרִים,
חַג פּוּרִים,
זֶה אֶל זֶה שׁוֹלְחִים מָנוֹת!
מַחְמַדִּים,
מַמְתַּקִּים,
תּוּפִינִים וּמִגְדָּנוֹת!

הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
הָבָה נַרְעִישָׁה: רַשׁ-רַשׁ-רַשׁ!
בָּרַעֲשָׁנִים!
חג פורים
חג פורים
חג גדול הוא ליהודים
מסכות
רעשנים
זמירות וריקודים

הבה נרעישה רש רש רש
הבה נרעישה רש רש רש
הבה נרעישה רש רש רש
ברעשנים

חג פורים
חג פורים
זה אל זה שולחים מנות
מחמדים
ממתקים
תופינים ומגדנות

הבה נרעישה רש רש רש
הבה נרעישה רש רש רש
הבה נרעישה רש רש רש
ברעשנים




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת קול ציון לגולה 
עיבוד: מרק לברי
ניצוח: מרק לברי
שנת הקלטה: 8.3.1952

בליווי הרכב כלי. על העתק של תקליט השידור (או ספק הקלטה מחודשת) מ1957 רשום כי מאיר הרניק מנגן בצ'מבלו, אך לא נשמעת הקלטה של שיר זה בליווי צ'מבלו.

מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

על השיר

ביצועים נוספים:

  • סידור בלרסקי (Sidor Belarsky)
  • בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
  • האחים והאחיות (שיר שני במחרוזת, תזמון 1:06)
  • עוזי חיטמן וחבורת ילדים - כאן (סרטון; השיר הראשון במחרוזת)
  • דודו אלהרר, ריקי מנור וליצני החצר - כאן (בליווי סרטון אנימציה)
  • חיליק פרנק בניגון המקורי (ראו להלן) - רשום כ"ניגון שמחה - סקווירא" ונכלל בתקליט "פורים בירושלים" (אף שהניגון המקו

טקסטים אחרים באותו לחן: חבריא (יוללה) ומה קרה. טקסט קודם שהותאם לאותו לחן: "לקראת שבת" מאת ש. בן ציון [מס' 5 מתוך "50 זמירות לילדים" בעריכת יואל אנגל, נוסח עברי תרפ"ג. קדמה לו מהדורה יידית].

יעקב מזור: 

הלחן של השיר נגזר מניגון ריקוד, ששרים חסידי בויאן מגזע רוז'ין וחסידי השושלות מגזע צ'רנוביל בחג שמחת-תורה בהקפה השביעית. לכן אפשר להגדיר את הלחן כעיבוד מקוצר של הניגון. את תוי הניגון אפשר למצא במאמרִי "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי" (עמ' 118).

במאמר מסביר יעקב מזור עוד:

רוב הניגונים החסידיים שקוצרו בנויים במתכונת אופיינית ביותר למוזיקה החסידית: א-ב-ג-ב, אשר אינה מצויה ברפרטואר השירים הישראלי. ככל הנראה הייתה מתכונת זו ארוכה מדיי עבור החלוצים, והם הסתפקו לרוב בזמרת שת יהפראזות הראשונות של הניגון (א-ב), כפי שנעשה גם בשיר הילדים "חג פורים".

אפשר להוסיף כי גם חלק ב בנוסח "חג פורים" פשוט יותר מאשר בניגון המקורי, שבו חלק זה חוזר פעמיים עם שני סיומים שונים.

מוסיף ומחדד אלי הלוי:

הניגון שימש כשיר בחג שמחת תורה בשבע ההקפות שנערכו עם ספר התורה בבית הכנסת, כששבעה ניגונים מיוחדים ועתיקים שימשו כניגוני הריקוד (ללא מילים) בהקפות השביעיות שנערכו בפרט בחצרות קוזניץ' הפולנית וממנה עברו לחסידות בעלזא, שמקום משכנה היה בגליציה-פולין. לאחר שאימצה התנועה הציונית את הלחן, השיר הזה הוסר ע"י חסידי בעלזא משבע ההקפות, ובהקפה השביעית ב"חג", שרו פעם נוספת את הניגון של ההקפה השנייה לבקשתו של האדמו"ר מבעלזא.

הניגון מקורו בבית קוזניץ', אך בחסידי שושלת צ'רנוביל שנהגו גם הם לשיר את השירים ששרו בבעלזא, ממשיכים עד היום לשורר את השיר של "חג פורים" בהקפה השביעית.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
טקסטים נוספים באתר בלחן זה

תווים + אקורדים  



תווים  



תווים  


תיווי: איתמר ארגוב. באדיבות משפחת קיפניס.

מילים  


תגיות




עדכון אחרון: 17.07.2024 16:19:18


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: