לַנֶּשֶׁק, אַחִים, אֶל הַנֶּשֶׁק בְּשַׁעַר אַרְצֵנוּ פּוֹלֵשׁ: רַק כָּךְ הַמּוֹלֶדֶת נִכְבֶּשֶׁת: בַּשִּׁיר וּבַדָּם וּבָאֵשׁ. הַשִּׁיר הוּא לַהַב הָרוּחַ, בָּעַר וְגָבַר לֹא אֻכַּל – אֶתְמוֹל הוּא הָיָה עוֹד מַדּוּחַ הַיּוֹם הִלְבִּישַׁנוּ אֱיָל. הַדָּם הוּא יֵינוֹ שֶׁל הַחֹפֶשׁ, חַגּוֹ בֶּן-חוֹרִין בּוֹ יָחֹג – יֵצֵא אֶל הַקְּרָב וּבִמְנוֹף-אֵשׁ לֹא כּוֹס "לְחַיִּים" שָׁם יִמְזֹג. הָאֵשׁ, – אַח, בְּעֹז בָּהּ נָגִיחַ, בָּהּ נַךְ אֶת אוֹיְבֵנוּ אָחוֹר. נָאִיר בָּהּ דַּרְכּוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, הָאֵשׁ הִיא רִכְבּוֹ שֶׁל הַדְּרוֹר. לַנֶּשֶׁק, אַחִים, אֶל הַנֶּשֶׁק וּקְרָב אַחֲרוֹן נְקַדֵּשׁ – רַק כָּךְ הַמּוֹלֶדֶת נִכְבֶּשֶׁת, בַּשִּׁיר וּבַדָּם וּבָאֵשׁ.לנשק, אחים, אל הנשק בשער ארצנו פולש: רק כך המולדת נכבשת: בשיר ובדם ובאש. השיר הוא להב הרוח, בער וגבר לוא אוכל – אתמול הוא היה עוד מדוח היום הלבישנו איל. הדם הוא יינו של החופש, חגו בן-חורין בו יחוג – יצא אל הקרב ובמנוף-אש לא כוס "לחיים" שם ימזוג. האש, – אח, בעוז בה נגיח, בה נך את אויבנו אחור. נאיר בה דרכו של משיח, האש היא רכבו של הדרור. לנשק, אחים, אל הנשק וקרב אחרון נקדש – רק כך המולדת נכבשת, בשיר ובדם ובאש.