זֶה קָרָה בָּעִיר שֶׁל הָאֲרִ"י יַלְדָּה, קָרְבָּן יָדַיִם מְרַצְּחוֹת, קָדְחָה, הָזְתָה, הִתְחַנְּנָה: קִרְאִי מִסֵּפֶר יְהוֹשֻׁעַ לִי, אָחוֹת! הִנֵּה אֶחֱזֶה: שׁוֹטֵף, עוֹבֵר הָמוֹן, מֵי יַרְדֵּן עָמְדוּ פִּתְאוֹם כַּנֵּד. הִנֵּה אֶחֱזֶה: שָׁם אִישׁ הִטָּה כִּידוֹן בִּן-נוּן הוּא זֶה הַשַּׂר וְהַמְּפַקֵּד. אֶשְׁמַע קוֹלוֹ: קָדִימָה סַע הָעָם, הֵן יְרִיחוֹ נָפְלָה, תִּפּוֹל גַּם עַי. הָאָרֶץ לָנוּ מִמִּדְבַּר עַד יָם וּמַה אִם חֶרֶב עַל כָּל הַר וָגַיְא? הַשֶּׁמֶשׁ דֹּם! יָרֵחַ בַּמַּחֲבוֹא עַד יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל אוֹיְבָיו יִקֹּם! הַשֶּׁמֶשׁ רַד, יָרֵחַ אָץ לָבוֹא, רַק לֵב יָפָה עָמַד לָנֶצַח דֹּם. קוֹרְאָה אָחוֹת, אַךְ מָוֶת כְּבָר לָאַט, פְּנֵי יַלְדָּה גּוֹוַעַת כְּחוּשִׁים. בְּכֶינָה לַיָּפָה, בְּנוֹת צְפַת, בְּכֶינָה לַקְּדוֹשָׁה, בַּת קְדוֹשִׁים. זה קרה בעיר של האר"י ילדה, קרבן ידיים מרצחות, קדחה, הזתה, התחננה: קראי מספר יהושע לי, אחות! הנה אחזה: שוטף, עובר המון, מי ירדן עמדו פתאום כנד. הנה אחזה: שם איש היטה כידון בן-נון, השר והמפקד. אשמע קולו: קדימה סע העם, הם יריחו נפלה, תיפול גם עי. הארץ לנו ממדבר עד ים ומה אם חרב על כל הר וגיא? השמש דום! ירח במחוא עד ישראל ת כל אויביו יקום! השמש רד, ירח אץ לבוא, רק לב יפה עמד לנצח דום. קוראה אחות, אך מוות כבר לאט, פני ילדה גוועת כחושים. בכינה ליפה, בנות צפת, בכינה לקדושה, בת קדושים.