דמעה

דְּווּיָה אַתְּ דוֹמְעָה וְיוֹקֶדֶת גּוֹלֶשֶׁת מִמְּרוֹם הַלְּחָיַיִם רַכָּה וּמְלוּחָה אַתְּ יוֹרֶדֶת נִתְלֵית בְּשׁוּלֵי-הַשְּׂפָתַיִם. דְּווּיָה אַתְּ דוֹמְעָה וְשׁוֹתֶקֶת נִתְלֶשֶׁת מִלֵּב וְנוֹפֶלֶת חַמָּה וְרַכָּה וְזוֹעֶקֶת וְשׁוּב מְעִירָה אַתְּ גַּחֶלֶת... דויה את דמעה ויוקדת גושלת ממרום הלחיים רכה ומלוחה את יורדת נתלית בשולי-השפתיים. דויה את דמעה ושותקת נתלשת מלב ונופלת חמה ורכה וזועקת ושוב מעירה את גחלת...

על פי כתב היד של המלחין.

גרסה על פי כתב היד של המלחין בה החלק המחוק משמש כסיום.

התווים, בכתב ידו של זעירא.

מילות השיר, כפי שנמצאו בעזבונו של זעירא.