נשר נשר

נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד, שְׂדֵה-הַקֶּטֶל עוֹד רוֹעֵם, וְהַחֶרֶב חֲזָקָה עוֹד בְּיָדוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם. נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד, שְׂדֵה-הַקֶּטֶל כְּבָר שׁוֹמֵם, אַךְ הָרוּחַ מְנִיעָה עוֹד אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם. נֶשֶׁר, נֶשֶׁר, אַל תִּגַּע עוֹד, שְׂדֵה-הַקֶּטֶל אֵין לוֹ שֵׁם, כִּי לֹא תַּמָּה, לֹא נֻצְּחָה עוֹד מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל הַלּוֹחֵם. נשר, נשר, אל תיגע עוד, שדה-הקטל עוד רועם, והחרב חזקה עוד בידו של הלוחם. נשר, נשר, אל תיגע עוד, שדה-הקטל כבר שומם, אך הרוח מניעה עוד את חרבו של הלוחם. נשר, נשר, אל תיגע עוד, שדה-הקטל אין לו שם, כי לא תמה, לא נוצחה עוד מלחמתו של הלוחם.

מבוסס על: "כתבי יד של מרדכי זעירא"

מבוסס על: "עוד שיר אחד: משירי מרדכי זעירא", מפעלי תרבות וחינוך, 1984, 63

מקור: "כתבי יד של מרדכי זעירא"