אל הכרמים

עִם רֵעוֹתַי אֵרֵד מִן הֶהָרִים אֶל הַכֶּרֶם נִבְצֹר לִי הַכְּרָמִים עַד בּוֹא, עַד בּוֹא רֵעִי בִּכְלִי לָבָן נֵרֵד לֹא אַחֲזֹרָה בְּטֶרֶם יָרֵחַ יַעֲלֶה יָעִיר אֶת חַמָּתִי חַג חַג לָנוּ, נֵצֵא אֶל הַכְּרָמִים עֶלֶם בְּזֶמֶר יַנְעִים חַג חַג לָנוּ, מֵרֵיחַ גֶפֶן שָׁר עֶלֶם עַלְמַת-חֵן יִבְחַר עִם עֲלָמִים אֵרֵד מִן הֶהָרִים אֶל הַכֶּרֶם אָתוּר בֵּין הַגְּפָנִים הֵן לִי עַלְמָה עוֹד אֵין לֵילִי עוֹד לְפָנַי לֹא אַחֲזֹרָה בְּטֶרֶם אֶמְצָא אֶת הַנָּאָה מִכָּל עַלְמוֹת הַחֵן. חַג חַג לָנוּ... עם רעותי ארד מן ההרים אל הכרם נבצור לי הכרמים עד בוא רעי בכלי לבן נרד לא אחזורה בטרם ירח יעלה יעיר את חמתי חג חג לנו, נצא אל הכרמים עלם בזמר ינעים חג חג לנו, מריח גפן שיר עלם עלמת-חן יבחר עם עלמים ארד מן ההרים אל הכרם אתור בין הגפנים הן לי עלמה עוד אין לילי עוד לפני לא אחזורה בטרם אמצא את הנאה מכל עלמות החן. חג חג לנו...

הלחן חובר לפסטיבל המחולות בדליה ב-1952. מופיע בכתב יד בתוך "הנאווה בבנות - שש מנגינות לריקודי עם", ללא מילים (רוב הלחנים שם עם מילים). ייתכן שהמילים מאוחרות יותר.