ארור האומר פה גזורו

אָרוּר הָאוֹמֵר פֹּה: גְּזֹרוּ! אָרוּר כִּמְרִירֵי-הַר-עֵיבָל – אָרוּר, וְעַד נֶצַח יֵאוֹרוּ סוֹגְדֵי בֵּל-זָהָב בַּגִּלְגָּל. כִּי טֶרֶם חֻבַּשׁ בָּךְ הַקֶּרַע, דָּמָיו זוֹעֲקים שֶׁם עֲדֶן; כִּי לֹא הֶעְפַּלְתָּ עַד הֶרָה, הִסְגַּרְתָּ אֶת שְׂמֹאל הַיַּרְדֵּן. הֵן לָךְ פֹּה כָּל גַּיְא וְכָל גֶּבַע, מִשִּׂיא-הַר-חֶרְמוֹן עַד אֵילַת; מִדָּן עַד עֵינוֹת-בְּאֵר-שֶׁבַע מִגֹּשֶׁן, סִינַי, עַד חֲמָת. צִיּוֹן! לָךְ נִשְׁבַּעְתִּי, אֱלֹהַּ, בְּחֶרֶב שְׂכוּרָה מִנִּי דָּם. כִּי לָךְ כָּל הָאָרֶץ תְּרֹעָע: מַלְכוּת-בֵּית-דָּוִד וְנָקָם. נָקָם לֶאֱדוֹם וְלִפְלֶשֶׁת, שָׁלוֹם לְאַנְשֵׁי-קְרָיוֹת; נֵעוֹרָה אַרְצִי וְרוֹעֶשֶׁת, יָגִיחוּ גּוּרֵי-אֲרָיוֹת. בְּתַעַר הַחֶרֶב סוֹלֶדֶת, צָבָא כְּבָר מֵרִיעַ: מַלְכוּת! נִשְׁבַּעְתִּי: כֻּלָּךְ לִי מוֹלֶדֶת, אוֹ עַל בָּמוֹתַיִךְ נָמוּת.ארור האומר פה גזורו ארור כמרירי הר עיבל ארור ועד נצח יאורו סוגדי בל זהב בגלגל כי טרם חובש בך קרע דמיו זועקים שם עדן כי טרם העפלת עד הרה הסגרת את שמאל הירדן כי לך פה כל גיא וכל גבע משיא הר חרמון עד אילת מדן עד עינות באר-שבע מגושן סיני עד חמת ארצי לך נשבעתי באלה בחרב שכורה מני דם כי לך כל הארץ תריע מלכות בית דוד ונקם נקם לאדם ולפלשת נקם לאנשי קריות נעורה ארצי ורועשת יגיחו גורי אריות בתער החרב סולדת צבא כבר מריע מלכות נשבעתי כולך לי מולדת או על במותייך אמות