שִׁיר אַף עַל פִּי
הֵן לֹא אִכְפַּת מֵאַיִן וּמַדּוּעַ
עָלִית, אַתְּ, עַל הַסִּפּוּן הַזֶּה
וְדַרְכְּךָ לְךָ הוּא רַק יָדוּעַ
וְאֶת הַקֵּץ תִּדְחַק בְּכַוָּנָה
וְאִם תִּרְצֶה לִצְעֹד בּוֹ כְּבוֹנֶה
הָאֳנִיָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר עוֹלָה בַּיָּם
מֵהַתַּחְתִּית וְעַד לָאֲרֻבָּה
הָאֳנִיָּה הַמְּלֵאָה רֻבָּה
מִתַּחְתִּיתָהּ וְעַד הָאֲרֻבָּה
הַמִּתְנַדְנֶדֶת עַל גַּלֵּי הַיָּם
אַף כִּי בְּלִי לֹעַ שֶׁל תּוֹתָח מוּרָם
הִיא אֳנִיַּת הַמִּלְחָמָה
הַמּוֹבִילָה גְדוּדֵי צָבָא
שֶׁגַּם בְּלִי נֶשֶׁק כּוֹחָם גָּדוֹל
עוֹלִים לִבְנוֹת מִיסוֹד
עָתִיד הָעָם עַל אֲדָמוֹת
וְאֶת אַרְצֵנוּ לִכְבֹּשׁ, לִגְאֹל