זֶה לֹא אִכְפַּת מֵאַיִן וּמַדּוּעַ עָלִיתָ, אָח, עַל הַסִּפּוּן הַזֶּה אִם דַּרְכְּךָ הוּא רַק לְךָ יָדוּעַ וְאִם תִּרְצֶה לִצְעֹד בּוֹ כְּבוֹנֶה הָאֳנִיָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר עוֹלָה בַּיָּם מֵהַתַּחְתִּית וְעַד לָאֲרֻבָּה אִם גַּם בְּלִי לֹעַ שֶׁל תּוֹתָח מוּרָם הִיא אֳנִיַּת הַמִּלְחָמָה הִיא מֵבִיאָה גְדוּדֵי צָבָא אֲשֶׁר בְּלִי נֶשֶׁק גַּם גָּדוֹל כּוֹחוֹ לִבְנוֹת, לִבְנוֹת מֵהַיְּסוֹד אֶת הֶעָתִיד לָעָם עַל אַדְמָתוֹ זה לא אכפת מאין ומדוע עלית, אח, על הסיפון הזה אם דרכך הוא רק לך ידוע ואם תרצה לצעוד בו כבונה האנייה הזאת אשר עולה בים מהתחתית ועד לארובה אם גם בלי לוע של תותח מורם היא אניית המלחמה היא מביאה גדודי צבא אשר בלי נשק גם גדול כוחו לבנות לבנות מהיסוד את העתיד לעם על אדמתו