אֲנִי זוֹכֵר הָיָה אָז שַׁחַר לִבְנֶה נִפְצַע בִּרְסִיס פָּגָז עַל קְלִפָּתוֹ הַמְּרֻסֶּקֶת כְּמוֹ דְּמָעוֹת שָׂרָף נִתַּז עַל קְלִפָּתוֹ שֶׁלּוֹ הַמְּרֻסֶּקֶת כְּמוֹ דְּמָעוֹת שָׂרָף נִתַּז. הַתּוֹתָחִים הַרְחֵק רָעָמוּ אֲבַק שְׂרֵפָה תִּמֵּר אֶל עָל עַל אַדְמָתָם בָּנִים נִלְחָמוּ וְהַלִּבְנֶה הָרַךְ נִצַּל עַל אַדְמָתָם בָּנִים עַזִּים נִלְחָמוּ וְהַלִּבְנֶה הָרַךְ נִצַּל. וְשׁוּב אָבִיב בְּטֶרֶם שַׁחַר לִבְנֶה צָחוֹר חִדֵּשׁ לִבְלוּב לָבַשׁ טְרָפִים יָפִים, וְכָכָה קִשֵּׁט אַדְמַת אַרְצֵנוּ שׁוּב לָבַשׁ טְרָפִים יָפִים יָפִים, וְכָכָה קִשֵּׁט אַדְמַת אַרְצֵנוּ שׁוּב. וּמִנִּי אָז עַל אַף אוֹיְבֵינוּ תָּמִיד נַתְרִיעַ וְנֹאמַר עַל הַלִּבְנֶה, עַל חֲבִיבֵנוּ נִשְׁמֹר תָּמִיד מִכָּל מִשְׁמָר עַל הַלִּבְנֶה הָרַךְ, עַל חֲבִיבֵנוּ נִשְׁמֹר תָּמִיד מִכָּל מִשְׁמָר.אני זוכר היה אז שחר לבנה נפצע ברסיס פגז על קליפתו המרוסקת כמו דמעות שרף ניתז על קליפתו שלו המרוסקת כמו דמעות שרף ניתז התותחים הרחק רעמו אבק שרפה תימר אל על על אדמתם בנים נלחמו והלבנה הרך ניצל על אדמתם בנים עזים נלחמו והלבנה הרך ניצל ושוב אביב בטרם שחר לבנה צחור חידש לבלוב לבש טרפים יפים וככה קישט אדמת ארצנו שוב לבש טרפים יפים יפים וככה קישט אדמת ארצנו שוב ומני אז על אף אויבינו תמיד נתריע ונאמר על הלבנה על חביבנו נשמור תמיד מכל משמר על הלבנה הרך על חביבנו נשמור תמיד מכל משמר