הָבוּ זֶמֶר קוֹל נָרִימָה
שִׁיר מִזְמוֹר בַּסָּךְ נַטְעִימָה
שִׂמְחוּ כִּי טוֹב רַנֵּנוּ
אֹשֶׁר כִּי מְנַת חֶלְקֵנוּ
נַעֲרָה לִי כֹּה נֶחְמֶדֶת
עֵינֶיהָ בִּי נוֹתֶנֶת
נִצָּנִים רֹאשָׁהּ עָטַרְתִּי
בַּגַּנִּים אִתָּהּ סוֹבַבְתִּי
נְעוּרִים דָּבָר נִפְלָא הוּא
צְאוּ לַגַּיְא לָאָחוּ
שִׂמְחוּ כִּי טוֹב רַנֵּנוּ
אֹשֶׁר כִּי מְנַת חֶלְקֵנוּ