מילים (3 גרסאות)
כָּל זֶה הָיָה, הָיֹה הָיָה
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים:
בַּיָּם הִפְלִיגָה אֳנִיָּה
וְלָהּ שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים.
וּבְלֵילוֹת שֶׁל כּוֹכָבִים,
עֵת כִּי יִשְׁקֹט הַיָּם,
חֶבְרַיָּה עַל סִפּוּן יוֹשְׁבִים
וְשִׁיר בְּלֵב כֻּלָּם.
זֶה שִׁיר מִזְמוֹר לַהַפְלָגָה
בְּלַיִל בְּהִיר כּוֹכָב.
הַקְשֵׁב תַּקְשִׁיב לוֹ הַדָּגָה,
יַקְשִׁיב לוֹ הַמֶּרְחָב.
כָּל זֶה הָיָה...
זֶה שִׁיר חֶדְוַת הַמֶּרְחַקִּים
וְרוּחַ מֶרְחַבְיָה,
וּבֵין יַמִּים וּבֵין שְׁחָקִים
תָּטוּס הָאֳנִיָּה.
וְלֵב הַיָּם לְךָ נִגְלָה
וְהוּא עָמֹק מְאֹד,
כְּלֵב אָדָם כֵּן הַמְּצֻלָּה
תָּמִיד טוֹמֶנֶת סוֹד.
זֶה שִׁיר מִזְמוֹר...
כָּל זֶה הָיָה...
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים:
בַּיָּם הִפְלִיגָה אֳנִיָּה
וְלָהּ שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים.
וּבְלֵילוֹת שֶׁל כּוֹכָבִים,
עֵת כִּי יִשְׁקֹט הַיָּם,
חֶבְרַיָּה עַל סִפּוּן יוֹשְׁבִים
וְשִׁיר בְּלֵב כֻּלָּם.
זֶה שִׁיר מִזְמוֹר לַהַפְלָגָה
בְּלַיִל בְּהִיר כּוֹכָב.
הַקְשֵׁב תַּקְשִׁיב לוֹ הַדָּגָה,
יַקְשִׁיב לוֹ הַמֶּרְחָב.
כָּל זֶה הָיָה...
זֶה שִׁיר חֶדְוַת הַמֶּרְחַקִּים
וְרוּחַ מֶרְחַבְיָה,
וּבֵין יַמִּים וּבֵין שְׁחָקִים
תָּטוּס הָאֳנִיָּה.
וְלֵב הַיָּם לְךָ נִגְלָה
וְהוּא עָמֹק מְאֹד,
כְּלֵב אָדָם כֵּן הַמְּצֻלָּה
תָּמִיד טוֹמֶנֶת סוֹד.
זֶה שִׁיר מִזְמוֹר...
כָּל זֶה הָיָה...
על הגרסה: השיר התפרסם גם בספר "כל שירי הילדים של לאה גולדברג", ספרית פועלים, 2022, כרך א, עמ' 373.
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד
כָּל זֶה הָיָה, הָיֹה הָיָה
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים:
בַּיָּם הִפְלִיגָה אֳנִיָּה
וְלָהּ שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים.
שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים לָאֳנִיָּה
וּמִפְרְשֵׂי זָהָב,
וְעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה
טַוָּס יְפֵה-זָנָב.
וְהַטַּוָּס הָדוּר מְאֹד
וְעַל זְנָבוֹ כְּתוּבִים
גַּם מִזְמוֹרִים גַּם אַגָּדוֹת
בִּשְׂפַת הַכּוֹכָבִים.
וּמַלָּחִים וְדַיָּגִים
בְּמַעֲגָל גָּדוֹל –
מִמִּזְמוֹרָיו מִתְמוֹגְגִים,
שָׁרִים אוֹתָם בְּקוֹל.
שָׁרִים אֶת שִׁיר הַכּוֹכָבִים,
קוֹרְאִים הָאַגָּדוֹת,
וְלַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים
חָדִים אַלְפֵי חִידוֹת.
וּדְגֵי זָהָב יְפֵה-סְנַפִּיר
מִן הַמְּצוּלָה עוֹלִים
לִשְׁמֹעַ אַגָּדָה וְשִׁיר
עַל נַדְנֵדַת גַּלִּים.
וְכָךְ שָׁרִים הַמַּלָּחִים:
"גָּדוֹל הוּא הָעוֹלָם,
יֵשׁ בּוֹ פְּרָחִים, יֵשׁ בּוֹ חוֹחִים,
יֵשׁ יַבָּשָׁה וָיָם.
יֵשֹ בּוֹ גַּלִּים, יֵשׁ בּוֹ חוֹפִים,
יֵשׁ שֶׁקֶט, גַּם סוּפָה,
אַךְ מֵאַלְפֵי דְבָרִים יָפִים
הַהַפְלָגָה יָפָה.
כִּי בָּהּ חֶדְוַת הַמֶּרְחַקִּים
וְרוּחַ מֶרְחַבְיָה,
וּבֵין יַמִּים וּבֵין שְׁחָקִים
תָּטוּס הָאֳניָּה.
וְלֶב-הַיָּם לְךָ נִגְלָה
וְהוּא עָמֹק מְאֹד,
כְּלֶב-אָדָם כֵּן הַמְּצוּלָה
תָּמִיד טוֹמֶנֶת סוֹד.
וְאִם רוּחוֹת אוֹרְבִים לְךָ
בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה,
צְפוּיִים יָמִים טוֹבִים לְךָ
וְאַפְתָּעוֹת פְּגִישָׁה.
בַּסְּעָרָה עִם כָּל תְּנוּדָה
בַּחֲבָלִים אֱחֹז,
הָאֳנִיָּה עוֹלָה יוֹרְדָה,
אַךְ לֹא יֵרֵד הָעֹז.
זֶה שִׁיר מִזְמוֹר הַהַפְלָגָה
בְּלַיִל בְּהִיר-כּוֹכָב,
הַקְשֵׁב תַּקְשִׁיב לוֹ הַדָּגָה
יַקְשִׁיב לוֹ הַמֶּרְחָב".
כָּל זֶה הָיָה, הָיֹה הָיָה
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים –
בַּיָּם הִפְלִיגָה אֳנִיָּה
וְלָהּ שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים.
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים:
בַּיָּם הִפְלִיגָה אֳנִיָּה
וְלָהּ שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים.
שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים לָאֳנִיָּה
וּמִפְרְשֵׂי זָהָב,
וְעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה
טַוָּס יְפֵה-זָנָב.
וְהַטַּוָּס הָדוּר מְאֹד
וְעַל זְנָבוֹ כְּתוּבִים
גַּם מִזְמוֹרִים גַּם אַגָּדוֹת
בִּשְׂפַת הַכּוֹכָבִים.
וּמַלָּחִים וְדַיָּגִים
בְּמַעֲגָל גָּדוֹל –
מִמִּזְמוֹרָיו מִתְמוֹגְגִים,
שָׁרִים אוֹתָם בְּקוֹל.
שָׁרִים אֶת שִׁיר הַכּוֹכָבִים,
קוֹרְאִים הָאַגָּדוֹת,
וְלַגַּלִּים הַשּׁוֹבָבִים
חָדִים אַלְפֵי חִידוֹת.
וּדְגֵי זָהָב יְפֵה-סְנַפִּיר
מִן הַמְּצוּלָה עוֹלִים
לִשְׁמֹעַ אַגָּדָה וְשִׁיר
עַל נַדְנֵדַת גַּלִּים.
וְכָךְ שָׁרִים הַמַּלָּחִים:
"גָּדוֹל הוּא הָעוֹלָם,
יֵשׁ בּוֹ פְּרָחִים, יֵשׁ בּוֹ חוֹחִים,
יֵשׁ יַבָּשָׁה וָיָם.
יֵשֹ בּוֹ גַּלִּים, יֵשׁ בּוֹ חוֹפִים,
יֵשׁ שֶׁקֶט, גַּם סוּפָה,
אַךְ מֵאַלְפֵי דְבָרִים יָפִים
הַהַפְלָגָה יָפָה.
כִּי בָּהּ חֶדְוַת הַמֶּרְחַקִּים
וְרוּחַ מֶרְחַבְיָה,
וּבֵין יַמִּים וּבֵין שְׁחָקִים
תָּטוּס הָאֳניָּה.
וְלֶב-הַיָּם לְךָ נִגְלָה
וְהוּא עָמֹק מְאֹד,
כְּלֶב-אָדָם כֵּן הַמְּצוּלָה
תָּמִיד טוֹמֶנֶת סוֹד.
וְאִם רוּחוֹת אוֹרְבִים לְךָ
בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה,
צְפוּיִים יָמִים טוֹבִים לְךָ
וְאַפְתָּעוֹת פְּגִישָׁה.
בַּסְּעָרָה עִם כָּל תְּנוּדָה
בַּחֲבָלִים אֱחֹז,
הָאֳנִיָּה עוֹלָה יוֹרְדָה,
אַךְ לֹא יֵרֵד הָעֹז.
זֶה שִׁיר מִזְמוֹר הַהַפְלָגָה
בְּלַיִל בְּהִיר-כּוֹכָב,
הַקְשֵׁב תַּקְשִׁיב לוֹ הַדָּגָה
יַקְשִׁיב לוֹ הַמֶּרְחָב".
כָּל זֶה הָיָה, הָיֹה הָיָה
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים –
בַּיָּם הִפְלִיגָה אֳנִיָּה
וְלָהּ שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים.
על הגרסה: הערת נקדן: לֶב-הַיָּם, לֶב-אָדָם בסגול – כך במקור. כיום מקובל לֵב בסמיכות. במקרא מופיעות שתי הצורות זו בצד זו.
השיר התפרסם גם בספר "כל שירי הילדים של לאה גולדברג", ספרית פועלים, 2022, כרך א, עמ' 352.
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד
השיר התפרסם גם בספר "כל שירי הילדים של לאה גולדברג", ספרית פועלים, 2022, כרך א, עמ' 352.
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד
[בית שישי]
וּדְגֵי זָהָב יְפֵי סְנַפִּיר
[בית תשיעי]
תָּשּׁוּט הָאֳניָּה
וּדְגֵי זָהָב יְפֵי סְנַפִּיר
[בית תשיעי]
תָּשּׁוּט הָאֳניָּה
מקור:
"מה עושות האיילות - שירים לילדים"
, ספרית פועלים
, 1967
, 65
–67
הקלטות (6)
על השיר
השיר נדפס בשני נוסחים שונים. הראשון, ב"דבר לילדים", ב-26.8.1948, ונוסח שני, בשינויים קלים, ב"משמר לילדים", ב-3.3.1949.
הנוסח שהולחן על ידי מירון יששכר מבוסס באופן חלקי על הנוסח השני (בתים: א', ב', י"א, י"ב, ז', ח'). הלחן נדפס, אולי לראשונה, בעיתון "במעלה", ב-2.9.1949.
בשנות השבעים זכה השיר לשני לחנים נוספים: לחן אלכסנדר ארגוב במופע "נסיעה מדומה" (1972) ולחן עקיבא נוף בביצוע לואיג'י בפסטיבל שירי ילדים מס' 3 (1972) תחת הכותרת "מפרשי זהב".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
תווים
צילום מודפס
מקור:
"במעלה (עיתון)"
מתוך כרך י"ט חוברת 16 עמ' 343 2.9.1949, כפי שמובא במחברת הד' 1 באוסף מאיר נוי, עמ' 54
קישורים ומשאבים (2)
מילים
מתוך "משמר לילדים", שנה ד, חוברת 23, ב' באדר תש"ט, 3.3.1949, עמ' 2
מילים

ביצוע