שִׁירוּ, אַחִים, אֶת שִׁיר הַמֶּרֶד, שִׁירַת הַדְּרוֹר שֶׁל בֶּן-יוֹסֵף. גָּדוֹל הַכְּאֵב כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, תִּגְרַת-נָקָם תַּצִּית בַּלֵּב. הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר מוֹלֶדֶת, גִּבּוֹר נִשְׂגָּב, גִּבּוֹר נִפְלָא. תָּמִיד נָשָׂא בַּת-צְחוֹק יוֹקֶדֶת בָּהּ גַּם חָלַם, נִלְחַם, נִתְלָה. תֵּשֵׁב, תִּבְכֶּה הָאֵם בָּאֵבֶל עַל בֵּן יָקָר, עַל בֵּן נֶחְמָד. בֵּיתָ"ר שֶׁלִּי, נִקְדַּשְׁתְּ בַּסֵּבֶל, דְּמֵי בֶּן-יוֹסֵף קִדְּשׁוּךְ לָעַד. בַּרְזֶל – הַיָּד, נָחוּשׁ הַמֶּצַח שְׁבוּעַת נָקָם קַבֵּל, שַׁדַּי. אַךְ בֶּן-יוֹסֵף, קָרְבָּן הָרֶצַח, שָׂא נָא אִתְּךָ בִּרְכַּת תֵּל-חַי.שירו אחים את שיר המרד, שירת הדרור של בן יוסף. גדול הכאב כאש בוערת, תגרת-נקם תצית בלב. היה היה גיבור מולדת, גיבור נשגב, גיבור נפלא. תמיד נשא בת-צחוק יוקדת, בה גם חלם, נלחם, נתלה. תשב תבכה האם באבל, על בן יקר, על בן נחמד, בית"ר שלי נקדשת בסבל, דמי בן-יוסף קידושך לעד. ברזל - היד, נחוש - המצח שבועת נקם - קבל, שדי, אך, בן-יוסף, קרבן הרצח, שא-נא אתך ברכת תל חי.