חיים אנו במחתרת

חַיִּים אֲנַחְנוּ בַּמַּחְתֶּרֶת בְּטַחַב אֲפֵלַת מַרְתֵּף, בּוֹ מְנוֹרָה תִּבְאַשׁ חִוֶּרֶת, רִצְפָּה יַסְחֶה מָטָר סוֹחֵף. אוֹתָנוּ בְּחֶשְׁכַת מַחְתֶּרֶת, בַּסַּנְוֵרִים הִכָּה חֲלוֹם: סוּחָה עַל הָרִצְפָּה - כִּנֶּרֶת, אוֹר מְנוֹרָה - זִיו שֶׁמֶשׁ רוֹם. וְנַאֲמִין - בְּיוֹם צַלְמָוֶת, עֵת שִׁיר הַקְּרָב רוֹבֶה יָרֹן, עִם אֱלֹהִים נִשְׂרֶה בַּמָּוֶת נַקְבִּיל פְּנֵי גּוֹאֵל צִיּוֹן. נַקְבִּיל פָּנָיו, יְהִי דָּמֵנוּ מַרְבַד אָדֹם בִּרְחוֹבוֹת וְעַל מַרְבַד זֶה מֹחוֹתֵינוּ כְּשׁוֹשַׁנִּים הַלְּבָנוֹת. חיים אנחנו במחתרת בטחב אפלת מרתף, בו מנורה תבאש חיוורת, רצפה יסחה מטר סוחף. אותנו בחשכת מחתרת, בסנוורים הכה חלום: סוחה על הרצפה - כנרת, אור מנורה - זיו שמש רום. ונאמין - ביום צלמוות, עת שיר קרב רובה ירון, עם אלוהים נשרה ומוות נקביל פני גואל ציון. נקביל פניו, יהי דמנו מרבד אדום ברחובות ועל מרבד זה מוחותינו כשושנים הלבנות.

ד"ר נתן שחר (בדברים שמסר לזֶמֶרֶשֶׁת במרץ 2015):

את התמליל כתב אברהם שטרן (יאיר) בשנת 1933 בטרם הקמת לח"י. התמליל הותאם ללחן אנו נהיה הראשונים. כפי שהיה מקובל אז ומקובל גם היום, לצורך הדרמטיזציה של התמליל הוכנסו שינויים בלחן. שולמית לבנת שרה את השיר כפי שהושר בלח"י.

את הנוסח שהקליטה לבנת היא למדה מעזריאל בעלה ומחברי לח"י אחרים שישבו במחנות המעצר האפריקה. בדקתי בזמנו אצל מספר אנשי לח"י כולל עוזי אורנן שאמר לי שכך הם שרו עוד בשבתם באריתריאה. לכן רשום אצלי על שיר זה 'נוסח לח"י באריתריאה'. בארץ שרו את השיר במנגינה הרגילה, ללא השינויים שהוכנסו באריתריאה.

מסקנה: באריתריאה שרו הרבה ואף הכניסו נוסחים חדשים. למרות שהתמליל חובר ב-1933 הוא לא הופיע בשירוני בית"ר עד 1948, אז הופיע השיר לראשונה בשירון "שירי זמר לבני חרות". קדמו להופעת דפוס זו ארבעה דפי סטנסיל שהכילו את השיר. גולי אפריקה חזרו לארץ כשבועיים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. אני מניח שגולי לח"י ואצ"ל שחזרו לארץ ניסו להפיץ את השירים שהם שרו באפריקה, ועשו זאת באמצעות השירונים ודפי הסטנסיל. יש לזכור כי את שירי שטרן הם הכירו, ומכיוון שלא היו שם מלחינים הם התאימו תמלילים ללחנים מוכרים, וזה נוסח אפריקה.