זֶה הָיָה בְּיוֹם שֶׁל גֶּשֶׁם יוֹם שֶׁל סְתָו הַכְּאֵב שֶׁל הַפְּרֵדָה עוֹד לֹא חָלַף כְּשֶׁהָלַכְתִּי לַפַּלְמָ"ח וְקוֹלָהּ הָיָה כֹּה רַךְ. הִיא נָתְנָה לִי נְשִׁיקָה לְבַל אֶשְׁכַּח לַחֲזֹר מִן הַפַּלְמָ"ח. מִנִּי אָז אוֹתָהּ לָנֶצַח לֹא אֶשְׁכַּח כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים בַּסָּךְ בַּפְּלֻגּוֹת שֶׁל הַפַּלְמָ"ח. יַעֲלֶה וְעוֹד יִפְרַח זִכָּרוֹן אֶחָד יָשָׁן וְגַם נִדָּח כְּשֶׁהָלַכְתִּי לַפַּלְמָ"ח. זֶה יִהְיֶה בְּיוֹם שֶׁל זֹהַר, יוֹם שֶׁל זִיו אָז לִבָּהּ יָרֹן בְּלִי הֶגֶה וּבְלִי נִיב כְּשֶׁאָשׁוּב מִן הַפַּלְמָ"ח כְּשֶׁאֲנִי אֶקְרָא הֶאָח כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת לְפָנַי וּשְׂמֵחָה הִיא עַד בְּלִי דַּי.זה היה ביום של גשם יום של סתיו, הכאב של הפרידה עוד לא חלף כשהלכתי לפלמח. וקולה היה כה רך. היא נתנה לי נשיקה חבל אשכח לחזור מן הפלמח. מני אז אותה לנצח לא אשכח כאשר אנחנו צועדים בסך בפלוגות של הפלמח. יעלה ועוד יפרח זכרון אחד ישן וגם נידח כשהלכתי לפלמח. זה יהיה ביום של זוהר יום של זיו אז לבה ירון בלי הגה ובלי ניב כשאשוב מן הפלמח כשאני אקרא האח כשאראה אותה עומדת לפניי ושמחה היא עד בלי די