כשהלכנו לפלמ"ח

זֶה הָיָה בְּיוֹם שֶׁל גֶּשֶׁם יוֹם שֶׁל סְתָו הַכְּאֵב שֶׁל הַפְּרֵדָה עוֹד לֹא חָלַף כְּשֶׁהָלַכְתִּי לַפַּלְמָ"ח וְקוֹלָהּ הָיָה כֹּה רַךְ. הִיא נָתְנָה לִי נְשִׁיקָה לְבַל אֶשְׁכַּח לַחֲזֹר מִן הַפַּלְמָ"ח. מִנִּי אָז אוֹתָהּ לָנֶצַח לֹא אֶשְׁכַּח כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים בַּסָּךְ בַּפְּלֻגּוֹת שֶׁל הַפַּלְמָ"ח. יַעֲלֶה וְעוֹד יִפְרַח זִכָּרוֹן אֶחָד יָשָׁן וְגַם נִדָּח כְּשֶׁהָלַכְתִּי לַפַּלְמָ"ח. זֶה יִהְיֶה בְּיוֹם שֶׁל זֹהַר, יוֹם שֶׁל זִיו אָז לִבָּהּ יָרֹן בְּלִי הֶגֶה וּבְלִי נִיב כְּשֶׁאָשׁוּב מִן הַפַּלְמָ"ח כְּשֶׁאֲנִי אֶקְרָא הֶאָח כְּשֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת לְפָנַי וּשְׂמֵחָה הִיא עַד בְּלִי דַּי.זה היה ביום של גשם יום של סתיו, הכאב של הפרידה עוד לא חלף כשהלכתי לפלמח. וקולה היה כה רך. היא נתנה לי נשיקה חבל אשכח לחזור מן הפלמח. מני אז אותה לנצח לא אשכח כאשר אנחנו צועדים בסך בפלוגות של הפלמח. יעלה ועוד יפרח זכרון אחד ישן וגם נידח כשהלכתי לפלמח. זה יהיה ביום של זוהר יום של זיו אז לבה ירון בלי הגה ובלי ניב כשאשוב מן הפלמח כשאני אקרא האח כשאראה אותה עומדת לפניי ושמחה היא עד בלי די

מספר ד"ר מיכאל קוכמן:

מחבר השיר ניסן לוויתן (כיום פרופסור לכלכלה וחתן פרס ישראל) הוא איש הפלמ"ח שעסק בהובלת מעפילים ארצה במסגרת הפלי"ם ובגדוד התשיעי של הפלמ"ח ("חיות הנגב") במלחמת העצמאות.

השיר הודפס גם בספר "שערים פתוחים" בעריכת שמואל ינאי ויוסף אלמוג בהוצאת קרן הפלי"ם, אלא שהוא קרוי שם "ביום של גשם".

להלן דברים שרשמה נורית, רעיית המחבר, מפיו של ניסן על נסיבות כתיבת השיר (תודה למיכאל קוכמן):

השיר נכתב בשנת 1943 בעת שניסן שהה עם פלוגתו מהפלמ"ח בקיבוץ רמת הכובש לכבוד אירוע של ביקור בנות מבית ספר חקלאי בקיבוץ. ניסן היה ידוע בנטייתו לשירה, ולכן נבחר על ידי המ"מ סמי “בעל השפם” לכתוב שיר שיבוצע במפגש. השיר נכתב על פי פקודה שניתנה לניסן, והיה עליו להשלימו בתוך יום. השיר מבוסס על שיר ששרו החיילים העבריים בצבא הבריטי, ושתי השורות הראשונות של מילות השיר לקוחות משם. אחרי ביצועו של השיר הוא הפך לפופולרי מאוד במחנות הפלמ"ח.