השחמחמונת

יוֹם שֶׁל קַיִץ עִם הַשַּׁחַר הֵצַצְתִּי אֶל גַּן שְׁכֵנִים מוֹלְדוֹאִית שְׁחַמְחַמֹּנֶת שָׁם בּוֹצֶרֶת עֲנָבִים אָז הִסְמַקְתִּי וְהֶחְוַרְתִּי הִתְחַשֵּׁק לוֹמַר מֵרֹאשׁ בּוֹאִי אֶל הַנַּחַל, אוֹר הַבֹּקֶר שָׁם נִפְגֹּשׁ. עֵץ תִּדְהָר, הַמְּתֻלְתָּל שְׁנוּן עָלִים הִתְאָהַבְתִּי, לְפָנֶיךָ סְמוּק פָּנִים מְתֻלְתָּל הוּא וְיָרֹק הוּא עֵץ תִּדְהָר הַמְּתֻלְתָּל. מוֹלְדוֹבָאִית שְׁחַמְחַמָּה עָנְתָה מִיָּד בּוֹ בַּמָּקוֹם פַּרְטִיזָנִית מוֹלְדוֹאִית כָּאן פְּלֻגָּה נוֹסְדָה הַיּוֹם אֶת בֵּיתָם נָטְשׁוּ חֲבֵרֶיהָ אֶת בֵּיתָם מְכוֹרָתָם עֲדֵיהֶם הַדֶּרֶךְ אֶל הַיַּעַר הַסָּבוּךְ. עֵץ תִּדְהָר, הַמְּתֻלְתָּל שְׁנוּן הֶעָלִים נִפָּרֵדָה עַל יָדוֹ כִּידִידִים מְתֻלְתָּל הוּא וְיָרֹק הוּא עֵץ תִּדְהָר הַמְּתֻלְתָּל וּבַשְּׁבִיל עֲדֵי הַיַּעַר הִיא הָלְכָה הַשְּׁחַמְחַמָּה וּבַזֹּאת עֶלְבּוֹן רָאִיתִי, לֹא לָקְחָה אוֹתִי עִמָּה בַּלֵּילוֹת רַבּוֹת חָשַׁבְתִּי עַל מוֹלְדוֹאִית שְׁחַמְחַמָּה וְאֶת הַשְּׁחַמְחַמֹּנֶת שׁוּב פָּגַשְׁתִּי בַּפְּלֻגָּה. עֵץ תִּדְהָר, הַמְּתֻלְתָּל שְׁנוּן הֶעָלִים בּוֹא הָעֶלֶם, אֲהוּבִי עוּל הַיָּמִים מְתֻלְתָּל הוּא וְיָרֹק הוּא עֵץ תִּדְהָר הַמְּתֻלְתָּל יום של קיץ עם השחר הצצתי אל גן שכנים מולדואית שחמחמונת שם בוצרת ענבים אז הסמקתי והחוורתי התחשק לומר מראש בואי אל הנחל, אור הבוקר שם נפגוש. עץ תדהר, המתולתל שנון עלים התאהבתי, לפניך סמוק פנים מתולתל הוא וירוק הוא עץ תדהר המתולתל. מולדובאית שחמחמה ענתה מיד בו במקום פרטיזנית מולדואית כאן פלוגה נוסדה היום את ביתם נטשו חבריה את ביתם מכורתם עדיהם הדרך אל היער הסבוך. עץ תדהר, המתולתל שנון העלים נפרדה על ידו כידידים מתולתל הוא וירוק הוא עץ תדהר המתולתל ובשביל עדי היער היא הלכה השחמחמה ובזאת עלבון ראיתי, לא לקחה אותי עמה בלילות רבות חשבתי על מולדואית שחמחמה ואת השחמחמונת שוב פגשתי בפלוגה. עץ תדהר, המתולתל שנון העלים בוא העלם, אהובי עול הימים מתולתל הוא וירוק הוא עץ תדהר המתולתל

השיר העברי הוא תרגום של השיר הרוסי הפופולארי Смуглянка ("שזופונת").

מספר אורי יעקובוביץ':

השיר המקורי נקרא Смуглянка ("שזופונת") והוא משיריה המפורסמים של "מקהלת הצבא האדום". הוא חובר כבר ב-1940 על פי הזמנה של אנסמבל האזור הצבאי המיוחד של קייב, אולם לא בוצע בשנים שלפני כניסת בריה"מ למלחמה. בשנת 1943 החליט המלחין להציג את השיר לרדיו, אך הוא נפסל בתואנה שלא הגיוני שיושר שיר על אהבה, פגישה, פרידה ומולדובנית שזופונת בעוד שכעת מתנהלת מלחמה קשה. ב-1944 אלכסנדר אלכסנדרוב, מנצח מקהלת הצבא האדום, כלל את השיר בקונצרט של המקהלה. השיר זכה לתשואות רבות והמקהלה שרה אותו כהדרן שלוש פעמים. המסקרן הוא שהקונצרט הזה שודר ברדיו; אותו רדיו שפסל בזמנו את השיר... עד מהרה נכלל השיר ברפרטואר של מקהלות צבאיות רבות. הוא היה אהוב על הלוחמים וליווה אותם עד יום הניצחון. השיר זכה להכרה נרחבת ביותר במשך שנים ארוכות.

שמואל בונים וצבי לאור, חברי קיבוץ יקום, תרגמו את הטקסט ל"השחמחמונת" כשקיבוצם (שנקרא אז "קיבוץ ארץ-ישראל ד"), היה ב"מגרש הקיבוצים" בחֲדֵרָה (מול המשטרה) בהמתנה לעלייה לקרקע. כיוון שהשיר הרוסי הושמע לראשונה ב-1944, וכיוון ש"קיבוץ ארץ-ישראל ד'" היה בחדרה עד 1946 – מכאן שהשיר תורגם בין השנים 1944-6.

מרחיב אלי סט:

השיר המקורי נקרא גם Смуглянка-Молдаванка ("שזופונת מולדאבית"). על פי דבריה של יוליה גונצ'רובה, נכדתו של מחבר המילים יאקוב שבדוב, כפי שהם מופיעים באתר MK.RU, השיר הוזמן ב-1940 לתכנית לכבודו של המהפכן המולדאבי גריגורי קוטובסקי. את השיר ביצעה לראשונה מקהלת הצבא האדום עם הסולן ניקולאי יוסטינוב ב-1944.

השיר שולב בסרט "רק ותיקים מתגייסים למלחמה" (1973) של הבמאי ליאוניד ביקוב. הסרט מספר על חיי היום-יום של טייסי-קרב במלחמת העולם השנייה. הסרט היה שובר קופות, ובעקבותיו גברה הפופולאריות של השיר, ומאז הוא נחשב בטעות כמהלל את הפרטיזניות הסובייטיות שפעלו במלחמת העולם השנייה.

העיר זאב גייזל:

השיר נכתב ב- 1940, באותה עת ברית-המועצות עוד לא השתתפה במלחמת העולם ולא היו פרטיזנים. גם מולדובה עוד לא ממש הייתה. הרפובליקה הסוציאליסטית המולדובית היא יציר מלאכותי שהוקם ביוני 1940 ע"י ברית המועצות, בעקבות הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. הרפובליקה הוקמה על חלקי ארץ של רומניה (בסרביה ובוקובינה). למעשה מבחינה אתנית ותרבותית אין הבדל בין הרומנים לבין המולדובים. הסובייטים שהתאמצו ליצור שוני תרבותי רשמו ל"הסטוריה" של הרפובליקה החדשה כל ארוע שהיה קשור לרוסיה. בין השאר שינו את כתיב השפה (רומנית) מאותיות לטיניות לקיריליות והפכו לגיבור לאומי מולדובי את גרגורי קוטובסקי, קרימינל ידוע, יליד מולדובה, שבהמשך חייו עשה קריירה בצבא האדום. אותו הפכו לגיבור לאומי ואת הכנופיות שלו - לפרטיזנים. כחלק משכתוב ההסטוריה התבקשו המלחין נוביקוב והמשורר שבדוב לחבר סוויטה שתוקדש לקוטובסקי ושבמרכזה גיבורה מולדובית מימי מלחמת האזרחים ברוסיה, שנלחמת, כמובן, בצד הבולשביקי. השיר "שזופונת מולדובית" היה חלק מאותה סוויטה, שלא ברור אם הוצגה. ב- 1944, כשהשיר בוצע ע"י מקהלת הצבא האדום זה כבר היה בימי המלחמה עם הנאצים ואנשים לא שאלו את עצמם על מה השיר. הקונצרט שודר ברדיו והשיר נעשה פופולארי. ממש בסמיכות זמנים הסתיים המבצע המבריק "מבצע יאשי - קישינב" שבו כבש הצבא האדום את רומניה (וגרם להפיכה האנטי-נאצית) וחלקים ממולדובה, כולל בירתה - קישינב. בתודעת הציבור נודע המבצע הזה בשם "המבצע המולדובי" וגם ארועים אלו גרמו לציבור לקבל את השיר כמות שהוא.

בשנת 1979 זכה השיר בתואר "שיר השנה" בבריה"מ, בביצועה של סופיה רוטארו (כאן בדואט עם מיקי אוורימוביץ' בארוע סיום התחרות)

מידע נוסף על השיר בבלוג של פרופ' דוד אסף.

לביצועים בשפת המקור (רוסית):

• מקהלת הצבא האדום
• מתוך פסקול הסרט "רק ותיקים מתגייסים למלחמה"

תרגומים של השיר הרוסי:

• השקדייה
• "שכנתי השחרחורת", תרגומו של אלי סט

עוד באתר באותו לחן:

• "מחנה פה"
• "שיר הכדוריסטים"
• "אוהל סיירים"

נוסחים נוספים ומאוחרים באותו לחן:

• "נעורי הזהב", שכתבה עדית חכמוביץ' לגבעטרון בשנות השמונים
• תרגום בשם "שחרחורת מולדאבית" מאת אלי סט שנכתב ב-1961 (שונה מהנוסח "שכנתי השחרחורת")
• זמר הנעורים שכתב גדעון גולן, שיר חתונה פנימי מקיבוץ גבע משנת 1957. ראו את המילים במחברת מס' 14 של מילים בלי תווים מתוך אוסף מאיר נוי, עמ' 76 (עמ' 80 בקובץ הסרוק).

מקור: "הלוך הלכה החבריא: מרוסיה באהבה", 1999?, עמוד 15

 תווי השיר הסובייטי