מִן הַדִּיר הָעֲדָרִים עִם שֶׁמֶשׁ מוּל הַחֶרְמוֹן שָׁם אֱלֵי הֶהָרִים נוֹהֵג רוֹעֶה בַּצֹּאן מִשַּׁחַר עַד עֶרֶב יִרְעֶה הוּא בְּלִי הֶרֶף יְחַלֵּל לוֹ בֶּחָלִיל הָרוֹעֶה בַּגָּלִיל בַּמּוֹרָד מַעֲיָן יֵשׁ גּוֹלְשִׁים הָעֲדָרִים רַוּוֹת צִמְאוֹנָם בַּקֵּשׁ וּבִמְנוּחָה מִשְׂתָּרְעִים מִשַּׁחַר עַד עֶרֶב... אַט צוֹהֵל הַגָּלִיל כֶּתֶר פָּז עַל הָרִים וּבַסָּךְ עוֹלִים בַּשְּׁבִיל שָׁבִים הָעֲדָרִים מִשַּׁחַר עַד עֶרֶב... מן הדיר העדרים עם שמש מול החרמון שם אלי ההרים נוהג רועה בצאן משחר עד ערב ירעה הוא בלי הרף יחלל לו בחליל הרועה בגליל במורד מעיין יש גולשים העדרים רוות צמאונם בַּקֵּש ובמנוחה משתרעים משחר עד ערב... אט צוהל הגליל כתר פז על הרים ובסך עולים בשביל שבים העדרים משחר עד ערב...